לפעמים אני מוצאת את עצמי מחפשת רעיונות למנה "עיקרית" טבעונית [=אצלי בלקסיקון זו מנה שיש בה חלבון, סוג של "שניצל" בניגוד ל "פירה" או "סלט", ותסלחו לי על היצמדות לתפיסות ארכאיות וכנראה לא ממש רלוונטיות] אבל שלא נראית כזו – מנה שמתחפשת. אחת הסיטואציות בהן זה קורה היא להמשיך לקרוא
כשאני מטיילת בפארק בימי שישי או שבת בבוקר, רוב העוללים והתינוקות נמצאים שם עם האבות שלהם, ולא עם האמהות שלהם (שזה כמובן ההיפך ממה שרואים בשעות רגילות באמצע השבוע). התגובה הראשונית שלי היא כמובן שמחה – להמשיך לקרוא
מדלעת, גזר ו… דוחן
את הפוסט הזה תכננתי לפתוח בהתפייטות ארוכה וסתווית על מרקים חמים, על הקרירות בערבים ועל הנחמה שקערית מרק יכולה להציע. אבל, המציאות חזקה מהבלוגרית ושאיפותיה הפיוטיות. את הבלוג הזה אפתח בציון הפריט הכי חשוב במזווה שלי להמשיך לקרוא
קצת לפני שנהיה ממש קר נופל האסימון שהחורף בפתח, כשהחתולים מפסיקים לחפש מקומות קרירים באמבטיה ומתחילים להמשיך לקרוא
ביום שישי ראינו ביצוע מחודש שהעלו ניב שינפלד ואורן לאור, אפשר לקרוא לזה cover של "דירת שני חדרים". לפני קצת יותר מעשרים שנה לקחה אותי אחותי לראות את ליאת דרור וניר בן גל במופע מחול שאפשר היה לקרוא לו חדשני או אפילו מהפכני. זו היתה הופעת המחול הראשונה שראיתי, היא פקחה את עיני ובזכותה התאהבתי באומנות שלפני כן לא חשבתי שהיא נגישה או רלוונטית לבני תמותה רגילים כמוני. הביצוע המחודש של יום שישי היה מטלטל ומקסים (מפתה להגיד לא פחות מהמקור, אבל זה לא יהיה נכון. להשפעה של צפייה בהופעת מחול בפעם הראשונה אין תחליף ). הפרספקטיבה שקבלתי, לראות יצירה אחרי 20 ומשהו שנים שוב, עלולה בטעות להביא למחשבות דכדוכיות על הזדקנות וזמן שעובר, אבל לא היא. כמה טוב לצבור מספיק נסיון חיים כדי שאפשר להרגיש שיש לי יכולת לעומק מסוים בנקודת המבט, אפשרות להשוות, לראות התפתחות ושינויים אצלי פנימה ובעולם מסביב. לי זה נותן בטחון ביכולת שלי להתבונן בדברים, להבין אותם ולבחון גם את עצמי. ידע זה כח אמר פעם מישהו, וככל שהזמן חולף אני מרגישה שהיכולת שלי להכיל את הידע, להבין אותו בצורה ביקורתית ולהמשיך הלאה רק משתפרת.
אז תודה לזוג היוצרים לאור ושינפלד שהביאו בגרות ובשלות לפרשנות שלהם של דירת שני חדרים, שהיתה אז יצירה צעירה ומאתגרת של דרור ובן גל הצעירים והיום קבלה מימד נוסף. כיף להתבגר.
החקלאית הפכה לחלק וירטואלי מחיינו לפני יותר משנה, אבל קדם לה חקלאי. אנחנו מזמינים באופן קבוע להמשיך לקרוא
טעים, מרשים, וקל להכנה.
קינוחים זו תמיד בעיה, ולא מהסיבה שאתם חושבים. לקח קצת זמן אבל אחרי שעברתי את המכשול הפסיכולוגי של "אין קינוחים טבעוניים" (רק טיפה יותר גבוה ממכשול "קינוחים פרווה זה איכס"), מאגר קינוחי הבית הלך וגדל והכל התנהל על מי מנוחות, עד שנדרשנו לרצות סועדים שאינם אנחנו, או במילים יותר פשוטות: המשפחה שלי. להמשיך לקרוא
כשהכריזו עכשיו על הקדמת הבחירות, אם להתעלם מכל המחשבות והניחושים הפוליטיים למי זה טוב ולמה , המחשבה הבסיסית שלי היתה של התרגשות ושמחה – הולך ליפול עלינו חג לא מתוכנן! להמשיך לקרוא
אתמול בהופעה בלבונטין 7 היה זוג צעיר עם ילדה קטנה, אולי בת שמונה. לפני שההופעה התחילה היא עוד דילגה בשמחה בין הכסאות, עד ששלושתם התיישבו קרוב-קרוב לבמה על כסאות שהם הצמידו לקיר הצדדי. את הסשן הראשון היא התחילה בענין, ולקראת … להמשיך לקרוא
נכון שלכל משפחה יש איזה ספר מתכונים קטן ומגובש, של מאכלים "של הבית"? דברים שההורים הכינו עוד מאז שהילדים היו קטנים, קלאסיקות שאף פעם לא נמאסות על המשפחה, מאכלים שצצים באופן קבוע כל שנה בחג, להמשיך לקרוא
ירק לכל פועל 