אתמול בהופעה

אתמול בהופעה בלבונטין 7 היה זוג צעיר עם ילדה קטנה, אולי בת שמונה. לפני שההופעה התחילה היא עוד דילגה בשמחה בין הכסאות, עד ששלושתם התיישבו קרוב-קרוב לבמה על כסאות שהם הצמידו לקיר הצדדי. את הסשן הראשון היא התחילה בענין, ולקראת סופו כבר הניחה את הראש על הברכיים של אבא והתחילה להירדם. הבחור שצילם בהתלהבות את ההופעה (שתי מצלמות כדי שלא יצטרך להחליף עדשות באמצע), עלה על זה די מהר. ראיתי שהוא "צלם נשמה" כשהחליף מצלמה, צידד אותה לכיוון הילדה בדיסקרטיות בתקווה שהאמא לא תשים לב (ועוד איך שמה לב!) וצילם את הילדה הישנה ככה, עם הראש על הברכיים של אבא.

עמוק לתוך הסשן השלישי, האבא הניח אותה על זוג כסאות צמודים ועבר לשבת בצד, בעוד היא ישנה לה שנת ישרים, שלווה ולא מופרעת. שי זלמן Death Squad (כמו שבנהזוג מכנה אותו) קרע את התופים, ארז בר-נוי נתן בסקסופון כאילו אין מחר, הרבה רעש (לפעמים רעש זה דבר טוב). הילדה בת השמונה ישנה ואני חשבתי – לאיזו אישה תגדל להיות ילדה שבגיל שמונה ת'לוניוס מונק בהופעה חיה הוא פס הקול של החלומות שלה.