טעים, מרשים, וקל להכנה.
קינוחים זו תמיד בעיה, ולא מהסיבה שאתם חושבים. לקח קצת זמן אבל אחרי שעברתי את המכשול הפסיכולוגי של "אין קינוחים טבעוניים" (רק טיפה יותר גבוה ממכשול "קינוחים פרווה זה איכס"), מאגר קינוחי הבית הלך וגדל והכל התנהל על מי מנוחות, עד שנדרשנו לרצות סועדים שאינם אנחנו, או במילים יותר פשוטות: המשפחה שלי.
פעם אחר פעם נחלתי כשלון חרוץ בנסיונות לרצות אותם עם קינוחים מהמטבח הביתי שנאכלו בנימוס (בחלקם), רק כדי לקבל דיווח טלפוני מאוחר ש"לי זה היה בסדר אבל הילדים ממש לא אהבו את זה". לקח לי הרבה זמן עד שעליתי על הבעיות, שתיים במספר: אני לא אוהבת להתקשקש יותר מידי עם קינוחים ולכן הולכת בד"כ על כמה שפחות מסובך, וכמה שיותר מהיר (את הזמן אני מעדיפה להשקיע בבישולים ולא בקונדיטוריה. שום אידיאולוגיה נחרצת לא עומדת מאחורי זה – סתם ענין של העדפה אישית), וגרוע מזה – בלי ששמנו לב האוכל שלנו, על כל מנותיו הפך ליותר ויותר "בריא" , קמח מלא; דגנים מלאים והרבה (כולל את הקינואה הטרנדית שהיא בכלל לא דגן) עדשים וקטניות שלא לדבר על אמרנט או דוחן. כמובן הס מלהזכיר סוכר לבן, מרגרינה או שמנת מתוקה והנה לכם מתכון מצויין לנכר כל סועד ישראלי ממוצע מקינוחינו המופלאים (מאפינס גזר עם קמח כוסמין סילאן ושקדים, מישהו?).
אז לא עוד! קינוחים משמינים, קלוריות ריקות, שוקולד והרבה קורנפלור – הכל הולך, הכל כשר , הכל כדי לצפות בתענוג בצלוחיות ריקות מלוקקות למשעי של קינוחים *טבעוניים* למהדרין.
הקינוח המעולה הזה התחיל במתכון של גל ברזילי שפורסם במוסף גלריה של הארץ – הוא טעים מאוד, מרשים מאוד ודי פשוט להכנה. מה עוד צריך? בנזוגי התלהב ולשמחתי ביטל במהירות את העצלנות שלי (באן-מארי? למי יש כח?), ואכן הקינוח הזה הוא באמת לא מסובך, ובכל מקרה כמה דקות של בחישה באמת שוות את התוצאה – שבה הלימוניות של הלמון גראס מורגשת אפילו יותר מהקוקוס. החומרים בגדול הם קרם קוקוס, מים בניחוח לימוני, סוכר, קורנפלור וקמח טפיוקה (אופציונאלי). מלמעלה רצוי לארגן איזה רוטב אבל נגיע לזה. יהיה מתכון מסודר למטה, אבל קודם כמה הסברים, כי יש פה עניינים עדינים שצריך להסדיר:
למון ג
ראס טרי זה ממש נחמד, אבל אם אין לכן גינה בחצר או שוק איכרים ליד העבודה, קצת קשה להשיג. שתי חלופות טובות הן לימון (רצוי ליים שזה הלימון הירוק הקטן, אבל לא נורא אם לא) שמשתמשים בגרידת הקליפה שלו + כמה טיפות של מיץ לחיזוק, או כמות נכבדה של עלים מיובשים בשם "עלי קפיר ליים" שמצאנו במדף המזרח הרחוק בעדן טבע מרקט. אני די בטוחה שגם עלים מיובשים (או טריים כמובן) של לואיזה לימנית יעבדו, אבל לא ניסיתי. דרך אגב, אם יש לכם סבלנות קצת גרידת לימון הייתי מוסיפה בכל מקרה, גם ללמון גראס אבל לא הכרחי.
- חליטת למון גראס – מקפלים את העלים ונותנים להם לשבת במים הרותחים 10 דקות
הקטע השני הוא באן-מארי, שזה אומר לארגן סיר וקערת מתכת שיכולה להיות מונחת עליו בלי ליפול פנימה. מרתיחים מים בסיר ואז מניחים עליו את הקערה ולתוכה מכניסים את החומרים. וידוי קטן: בד"כ במתכונים שדורשים שימוש בבאן-מארי אני מסתפקת בבישול רגיל ומדלגת באלגנטיות מעל האזהרות, משתמשת באש הכי קטנה, משגיחה בשבע עיניים וטורפת בלי הפסקה – ועד היום לא נרשמה שום בעיה. אבל בגלל שאת המתכון הספציפי הכנתי "לפי הספר" , לא אסתכן להמליץ לכם על קיצור דרך עד שלא אנסה בעצמי. מבטיחה לעדכן.
גם קורנפלור הוא לא טריוואלי. יש לו מן נטיה ערמומית להיראות כאילו הוא נשאר דליל לגמרי, ולהסמיך רק כשמתקרר. אז צריך קצת אמונה והרבה אומץ, להניח שהבלילה הסמיכה אך הנוזלית שבסיר אכן תהפוך לכמעט מוצקה וללכת על זה. דרך אגב, המתכון מתייחס לקורנפלור + קמח טפיוקה, אבל אין בעיה פשוט להכפיל את הכמות של הקורנפלור במקום טפיוקה. (אבל כשכתוב כף גדושה – להגדיש, לא להתקמצן!)
אז בעצם כל הסיפור הוא לחלוט משהו לימוני במים, לסנן את החליטה ואז לטרוף את המים המסוננים, קרם הקוקוס, הסוכר והקמחים טוב טוב שלא יהיו גושים (לא לוותר על שימוש במטרפה – זה יעשה את כל ההבדל), ולהתחיל בחימום הדרגתי בבאן-מארי.
- אפשר לראות על קונסטרוציית הבאן מארי, איך אחרי כמה דקות הנוזל מתחיל להסמיך
מתכון (החומרים ל4 מנות – כוסיות הגשה של 160 מ"ל):
1 כף גדושה קמח טפיוקה (או כף נוספת של קורנפלור)
1 כף גדושה קורנפלור
קורט מלח
½ פחית (200 מ"ל) קרם קוקוס
400 מ"ל חליטה של למון גראס (=מים רותחים בתוכם חולטים לעשר דקות ענפי למון גראס, גרידת ליים או לימון או עלי קפיר ליים. במקרה האחרון כדאי להוסיף כמה טיפות מיץ לימון טרי להעצים את הטעם.)
3 כפות סוכר דמררה
>>> טורפים את כל החומרים במטרפה, מחממים על באן מארי עד שמתחיל להסמיך, מכבים את האש ומוזגים לקעריות
מגישים עם פירות יער או רוטב פרי חמצמץ
ירק לכל פועל 
אוי איך אני חולה על מלבי… ולמון גראס זה בהחלט ריענון נחמד למתכון שאני תמיד עושה! מקווה שיצא לי לנסות בקרוב, כי הוא נשמע מדליק לאללה…
תודה!
טוב, אני פה בשביל מתן עדות. הקינוח יצא מעולה, עד כדי כך שמשפחתי הסקפטית (תכונה שאנחנו סוחבים עוד מפולניה), טעמה בזהירות והגיבה בהתלהבות. שלושה מתבגרים עם אג'נדה קולינרית לא בדיוק טבעונית.