סלט עדשים מחופש

לפעמים אני מוצאת את עצמי מחפשת רעיונות למנה "עיקרית" טבעונית [=אצלי בלקסיקון זו מנה שיש בה חלבון, סוג של "שניצל" בניגוד ל "פירה" או "סלט", ותסלחו לי על היצמדות לתפיסות ארכאיות וכנראה לא ממש רלוונטיות] אבל שלא נראית כזו – מנה שמתחפשת. אחת הסיטואציות בהן זה קורה היא

כשאנחנו מוזמנים לארוחה משפחתית אצל הצד של בנהזוג, שיש לי לא מעט תסכולים על האטימות המוחלטת שלהם לעובדה שאנחנו טבעונים. אם כבר אני בשוונג של קיטורים, אז למשל כשיש מנה *צמחונית* של נודלס עם טופו (!) אני אחרי התלחשויות ארוכות עם בנהזוג והתלבטות כדי לא לבאס אף אחד שעשה מאמץ והכין מנה *צמחונית*, שואלת בזהירות אם אלו אטריות ביצים או אטריות אורז. אין לי מושג היא התשובה שאנחנו מקבלים, ומדלגים בנימוס על המנה *הצמחונית*.

אז כבר הבנתי שאם אנחנו לא רוצים להתייבש מול שולחן מלא וגדוש פשטידות משובחות (ביצים ופרמז'ן), סלטים מצויינים (רוקפור), מאפים להתעלף מהם (חמאה, ביצים, בולגרית…) ולאכול משהו חוץ מתפוחי אדמה אפויים בתנור (מזל שיש שמן זית!) אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו. כשאנחנו מביאים את *המנה הטבעונית* (פשטידת טופו?) כולם עוקפים אותה בנימוס בדרך לשניצל ולמאפה ארבע הגבינות, וגם זה מבאס, אז אני מנסה להביא סלטים או תבשילים שנראים רגילים כדי שכולם יאכלו ובערמומיות לשתול בהם את המנה הטבעונית שלנו.

מנה כזו היא סלט עדשים (מונבטות או לא). את המתכון המסודר השארתי לסוף, קודם כל הוראות והצעות כלליות. במקרה הטוב, הסלט הזה הוא תוצאה של מחשבה תחילה (בערך יומיים-שלושה מראש), אבל אפשר גם לדלג ולהסתפק בכמה שעות (חמש שעות מינימום!) של תכנון מוקדם.

אז המאורגנות שבינינו ישרו (מלשון השריה)  עדשים במים למשך 8 שעות, ואז ינביטו אותן במסננת למשך יום וחצי – יומיים, רק עד שהנבטים מתחילים לצאת. לעומתן, הספונטניות יסתפקו בהשריה קצרה (אמרתי כבר 5 שעות מינימום?) ואז יעשו כאילו לעדשים צמח זנבנב קטן של נבט ושלא יציקו להן עם הנבטות ובלגנים.

למי שרוצה קצת יותר מידע על הנבטות, יש דף מידע מעולה שאני משתמשת בו הרבה (אפשר למצוא אותו בכתובת הזו: prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16959763.doc) וגם כתבה מפורטת של יעל גרטי ב ynet.

עכשיו נפתח דף חדש ונתחיל עם הסלט: את העדשים/נבטוטים מבשלים במים רותחים או מאדים בסלסלת אידוי זמן קצר (5-10 דקות לנבטוטים, עדשים לא מונבטות צריכות קצת יותר).

לא צילמתי מספיק תמונות אז כאן דחפתי תמונה של הנבטוטים אחרי האידוי, נחים בתוך סלסלת האידוי (ולמען האמת נראים בדיוק כמו לפני הבישול, אבל שיהיה)

את התפוחים ושאר הירקות (פלפל, סלרי, קולורבי) מסדרים יפה יפה על קרש החיתוך ועושים חימום לפרק האגודל ולשרירי מפרק היד – ואז נכנסים לשוונג של חיתוכים וגומרים עם זה. הסיבה לתאור הדרמטי היא שאני אוהבת שהירקות בסלט מיישרים קו עם העדשים, כלומר הם נחתכים לקוביות בערך באותו הגודל של העדשים (בקצה הקטן של הסקאלה…), כדי לא לבלבל את הנוגס עם חתיכות בגדלים שונים. למי ששונאת לחתוך קטן-קטן, אפשר להמיר חלק מהחיתוכים לגרור על פומפיה (בעיקר תפוח העץ והקולורבי, או גזר אם תרצו להוסיף) .

כמובן – לא לשכוח את תפוח העץ לחתוך לכלי נפרד, ולסחוט מעליו איזה חצי לימון (עם ערבוב יסודי) כי אחרת ישחיר וקצת יהרוס את המראה המרשים של הסלט.

ברור שאפשר לשחק עם מרכיבי הסלט. למשל, אפשר להוסיף לסלט גזר, מלפפון, נענע קצוצה, עלי רוקט וזו רק ההתחלה….

לסוף השארתי את הרוטב – אני הולכת על סילאן וחרדל, עוד מיץ לימון וגם קצת חומץ בן יין אדום, ומלח פלפל , אבל אני חושבת שרוב סוגי הויניגרט יעבדו פה.

ועכשיו מתכון:

סלט סתווי של עדשים מונבטות

200 גר' עדשים חומות >> מושרות במים השרייה מוקדמת, מונבטות, ואז מבושלות או מאודות

3 פלפלים רצוי בצבעים שונים >> בקוביות קטנות

1-2 תפוחי עץ חמוצים (גרנד סמית) >> בקוביות קטנות

2-3 גבעולי סלרי אמריקאי >> בקוביות קטנות

קולורבי קטן >> בקוביות קטנות

אחרי שהעדשים בושלו והתקררו, לערבב את כל הרכיבים, להוסיף רוטב ולהגיש.

רוטב: סילאן, חרדל, מיץ לימון, מעט חומץ בן יין אדום, מלח, פלפל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s