אני מאוד אוהבת סלטים. מ-א-ו-ד. אני יכולה לאכול סלט לארוחת בוקר, סלט לארוחת צהריים ובערב, עם הארוחה העיקרית, עוד איזה סלטון קטון. אבל מה – שיהיו מעניינים ומגוונים. אני עוד זוכרת בלי נוסטלגיה את הימים שהסלטים בבתי הקפה בתל-אביב היו נראים כמו מין סלט גנרי אחד שמורכב מעלי חסה ענקיים, עגבניה, מלפפון, פלפל אדום ורצועות עבות של בצל סגול בשלושה שילובים מופלאים: טונה (שליכטה של סלט טונה מונחת על ערימת הירקות), בולגרי (קוביות גבינה בולגרית ולמתוחכמים גם זיתים מושחרים) או עוף (מישהו טיגן שניצל בלי פירורי לחם וחתך לקוביות). זהו. הנועזים הציעו אותו דבר עם קוביות חלומי על הגריל ותוספת 10% במחיר. מאז טפטוף מתון של מים עכורים זרם בירקון ולחיינו פרצו אחד אחרי השני בתי קפה נועזים כמו קפה לאב-איט החביב,שהפכו את הישיבה על סלט למוצלחת הרבה יותר מישיבה על סתם קפה.
גם בבית סלט חסה חייב להיות שונה ומעניין בכל פעם , ובכלל למה חייבים חסה בסלט? יש עוד מליון שימושים לירקות (ולפירות) טריים, או מאודים, או כבושים…. "עוד פעם סלט?" שואל לפעמים בנהזוג באכזבה ואני ממש מופתעת . כי הסלט של היום שונה בתכלית השינוי מהסלט של אתמול, זה כמו להגיד עוד פעם מרק או עוד פעם קינוח. אני עוד לא שמעתי מישהו בבית הזה מקטר בארוחת ערב ששוב מגישים קינוח.
אז הפעם – סלט מקלונים (שכידוע לכולם יש לו טעם אחר לגמרי מאחיו למחצה סלט החתיכות הגדולות, או מבן הדוד שלהם הסלט החתוך דק-דק), אין בו חסה ויש בו שעועית ירוקה שיכולה גם להיעדר ממנו אם אין במקרר או במקפיא, ואם אתם (כמוני) אוהבים לחתוך למקלונים, תחגגו על הסלט הזה. פשוט לחתוך ולאכול. הסלט יכול לעמוד כמה שעות טובות במקרר בכלי סגור בלי תיבול (היייתי אפילו מסתכנת ביום שלם, חוץ אולי מהמלפפון), וגם את הרוטב אפשר להכין מראש בצנצנת קטנה. לכן הוא אידיאלי גם לפיקניקים ששם מותר לאכול את המקלונים בידיים בלי שאף נודניקית (זו עלולה להיות אני…) תנעץ מבטים וגם אם מזמינים אורחים ולא רוצים להכין הכל ברגע האחרון אפשר להכין אותו ערב קודם. יש לו רוטב פשוט ומעולה עם איזה קאטצ' קטן, תראו בעצמכם, אבל שווה ללכת עליו (ואם לא – יש אלטרנטיבות, חכו ותראו).
מתכון תיכף בא (כי ההכנה כל כך קצרה), אבל אם אתן שומעות בקולי ונשארות עם השעועית הירוקה אז תתחילו איתה: שעועית ירוקה טריה (או לוביה או שעועית תאילנדית, מה שיגיע בסל הירקות מהחקלאית) שוטפים, קוטמים את הצ'ופציק שהיה מחובר לפרח וחותכים לפיסות בגודל נוח לאכילה (כאן – שלוש). אם רק אני הייתי בתמונה, שעועית ירוקה טריה היתה נכנסת לסלט כמו שהיא (מקסימום מחכה בתוך הרוטב, בכלי נפרד קצת זמן ועל הדרך עוברת כבישה קלה). אבל אני לא היחידה בבית הזה, אז חולטים חליטה מהירה או מאדים עם מעט מים ומלח בסלסלת אידוי שמונחת בסיר עם מכסה סגור (חמש דקות מרגע הרתיחה). טועמים ואם השעועית טעונה עוד קצת ריכוך מכבים את הלהבה ומשאירים עם מכסה סגור לחמש דקות נוספות. אם היא כמעט בסדר מוציאים את סלסלת האידוי ומניחים שתתקרר (אם זה ממש ממש רך אז ממהרים לשים בכיור ושוטפים מתחת לברז של מים קרים, שיתקרר לגמרי – או אם אתם שפים מדופלמים עם עודף קרח במקפיא מניחים בקערה עם מים והרבה קוביות קרח). אבל חבל להגיע לזה – פשוט תעצרו את הבישול בזמן.
השעועית החתוכה בסלסלת אידוי, רק לסגור את המכסה ולתת למים לרתוח כמה דקות
גם שעועית ירוקה קפואה מתאימה – אם חם היום וזכרתן כמה שעות מראש, תניחו אותה בחוץ והיא תפשיר לבד (מקסימום שטיפה קצרה במי ברז). או, הרתחה מהירה של שתי דקות במים עם מלח. כך או אחרת את המים הטעימים שישארו מהאידוי או הבישול או החליטה בשום אופן לא לשפוך (!). במקרה שלי הם הצטרפו לסיר גדול של מרק תירס, אבל כל תבשיל שדורש מים ישמח לקבל אותם.
הסיפור של השעועית היה ארוך אבל במציאות לוקח בערך 10 דקות. עכשיו מספיק עם הבישולים. תוציאו קרש חיתוך ואת הסכין האהובה עליכן, ותחתכו לרצועות דקות או למקלונים פלפל אדום, צנונית, קולורבי, מלפפון וגזר. אלא אם כן יש לכן – כמוני – איזה קטע עם גזר ואיזה חוסר חיבה לחתיכות שלו בסלט – פשוט תגררו על מגררת גסה וזהו.
אם אתן בקטע של סלט שהוא ארוחה ורוצות איזו תוספת חלבונית, רצועות של טופו פשוט מתות להיכנס לסלט הזה – אבל אז תכינו כמות כפולה של הרוטב ואם יש לכם זמן תשרו את הטופו בתוכו לאיזו שעה לפני ההגשה.
מה שנשאר זה הרוטב. זה רוטב נחמד לכל מיני סלטים – נסו ותראו. מערבבים מיץ מלימון קטן עם שמן סומסום + ואסאבי. אה. הנה בא הקטץ'.
מאיפה הבאתי לכם את הואסאבי אתם שואלים? יש לו טעם קצת חריף וקצת נשכני אבל אם לא מפריזים בכמות שלו הוא מאוד טעים. בד"כ אנחנו נתקלים בו במסעדות יפניות וסושיות בתור כדור הפלסטלינה הירוק שמונח ליד ערימת הג'ינג'ר הדקורטיבית (שימו לב לכדור הפלסטלינה במערכה הראשונה – הוא תיכף יצוץ, ואפילו לא יחכה למערכה השלישית). באינטרנט אומרים שרוב הסיכוי שאנחנו במערב אוכלים בכלל סוג של חזרת יפנית עם צבע מאכל ירוק ולא את הדבר האמיתי, אבל מסך הבערות יכול להיות דבר לא רע – זה מה שאנחנו מכירים, וטוב לנו עם זה.
אז מאיפה הבאתי אותו שאלתם? אפשר לקנות בחנויות טבע, בעדן טבע מרקט, בטיב טעם או אפילו בסופרמרקטים רגילים עם מדפי "מזרח רחוק" משחת וואסאבי מוכנה או לקנות אבקת ואסאבי (עדיף) ולערבב בחלקים שווים עם מים. ואפשר, אם אתם נכלוליים, ערמומיים ועצלנים כמוני, לשמור מכל משמר במקרר את קופסיות הוואסאבי העודפות (וגם הג'ינג'ר) שמגיעות בשקית המשלוח כשמחליטים להתפנק על משלוח סושי, ולשלוף אותן ברגע הנכון כשמכינים רוטב.
אז אני חוזרת לרוטב: שמן סומסום, מיץ לימון, מלח וואסאבי. תתחילו מכמות קטנה ואסאבי (נאמר חצי כפית) תערבבו ותטעמו, ולפי מידת הטעם והחריפות תוסיפו עוד ותעצרו לפני שהגעתם לחריף מידי. תוסיפו דקות לפני ההגשה ולא קודם כי אחרת הירקות הפריכים יתרככו.
למעלה רצוי לפזר סומסום שחור, או סומסום רגיל או אם אין אז בצל ירוק.
ואם אתם לא מאנשי השמן-סומסום-ואסאבי, לא אהרוס לכם את המצברוח אם הגעתם עד לכאן. הסלט הזה יהיה טעים גם עם רוטב של שמן-מיץ לימון-חרדל, או בעצם כל ויניגרט שהוא. גם חומץ בלסמי ושמן זית יניב תוצאה טעימה – פשוט זה יהיה סלט אחר. דווקא מעניין.
מתכון לסלט מקלונים עם שעועית ירוקה:
(בערך 2 מנות גדולות, שאמורות להספיק לארוחה)
כ-300 גר' שעועית ירוקה טריה או קפואה>> לחתוך לחלקים נגיסים, לאדות או לחלוט במי מלח ולקרר
צנון או צנונית גדולה >> לחתוך למקלונים
קולורבי בינוני >> לחתוך למקלונים
גזר >> מגורר גס או חתוך למקלונים
פלפל אדום >> חתוך לרצועות
1-2 מלפפונים >> חתוכים למקלונים
סומסום שחור
רוטב : מיץ מלימון קטן, ווסאבי (בערך כפית), מלח, מעט שמן סומסום.
לערבב הכל, את הרוטב להוסיף לפני ההגשה.
ירק לכל פועל 
זה לא טובת ממש לא טעים ט