אני את המטבח שלי אוהבת כבר מזמן. בישולים הם כיף גדול בשבילי (חוץ מכשאני צריכה לתקתק שני מרקים, שני תבשילי סייטן/טופו ואיזו תוספת פחמימנית בכמות שתספיק לנו לכל השבוע, בשלוש שעות). באופן טבעי אני מעדיפה לעשות מה שכיף (במקום, למשל, כביסה או רחיצת כלים) ומהר מאוד השתלטתי על המשבצת הזו בבית, כשאני משאירה אחרי אדמה חרוכה (כלומר: כיור מלא כלים מלוכלכים ומטבח מבולגן למשעי) בשביל בנהזוג שימלא את חלקו. להמשיך לקרוא
… ובונוס: מתכון לעקשניות
אחרי ששבוע אחרי שבוע מצאתי סיבות ותירוצים להתחמק מטיול רציני לצפון, נסענו ביום שישי לדרום רמת הגולן, לחפש ברווזים ועופות מים במאגרים, ופרחים בצידי הדרך. בסופו של דבר מצאנו גם את זה וגם את זה (וגם כמה צבאים שעברו מהצד השני של מאגר נוב). היה כיף – תמיד כיף לטייל – חוץ ממזג האויר שבשלב מסוים פנה נגדנו. חזרתי עם כמה תובנות (ומתכון לעקשניות): להמשיך לקרוא
גריסי פנינה, בורגול וירקות חורף
ממולאים הם סוג של פלא. ירק, טעים בפני עצמו, מבושל או מטוגן קלות שמחביא בתוכו עולם שלם של טעמים דגניים , והמהדרין יקפידו להחביא בתוך המילוי גם קצת מהירק עצמו לסגירת המעגל. להמשיך לקרוא
מי שכבר קרא פוסטים קודמים שלי על קינוחים יודע עד כמה מורכב הסיפור הזה אצלנו בבית, כשזה מגיע לאירוח המשפחה הקרניבורית. פעם אחר פעם אני נלחמת כדי למצוא קינוח טבעוני משובח שיהווה תשובה הולמת לשלישיית השמנת מתוקה-חמאה-קצף ביצים שעובדת נגדי פעם אחר פעם בעוגות הקלילות של אמא שלי ובקינוחים המושחתים של אחותי. לפעמים אני עובדת נגד הזרם, מתעקשת על משהו מיוחד (עוגיות מאפינס פרג לימון) או חלילה עם ניחוח בריא (קמח מלא וסירופ אגבה) אבל כשאני מפיקה לקחים ולא סובלת מאובדן זכרון לטווח הבינוני אני הולכת על בטוח. ואצלנו על בטוח זה שוקולד, ואם רוצים גם אקסטרה גידור של הסיכון – מוסיפים קוקוס. להמשיך לקרוא
ירק לכל פועל 