פאי שוקולד-קוקוס ללא אפיה

מי שכבר קרא פוסטים קודמים שלי על קינוחים יודע עד כמה מורכב הסיפור הזה אצלנו בבית, כשזה מגיע לאירוח המשפחה הקרניבורית. פעם אחר פעם אני נלחמת כדי למצוא קינוח טבעוני משובח שיהווה תשובה הולמת לשלישיית השמנת מתוקה-חמאה-קצף ביצים שעובדת נגדי פעם אחר פעם בעוגות הקלילות של אמא שלי ובקינוחים המושחתים של אחותי. לפעמים אני עובדת נגד הזרם, מתעקשת על משהו מיוחד (עוגיות מאפינס פרג לימון) או חלילה עם ניחוח בריא (קמח מלא וסירופ אגבה) אבל כשאני מפיקה לקחים ולא סובלת מאובדן זכרון לטווח הבינוני אני הולכת על בטוח. ואצלנו על בטוח זה שוקולד, ואם רוצים גם אקסטרה גידור של הסיכון – מוסיפים קוקוס.

כמה שבועות לפני הארוחה המשפחתית נתקלתי במתכון מבטיח בבלוג מקסים של נעה וגנסקי לפאי שוקולד קוקוס ללא אפיה. הוא היה טוב מידי מכדי להיות אמיתי — גם שוקולד, גם קוקוס, וגם קלי קלות — מי צריך יותר מזה? תייקתי אותו מייד בזכרון, וסימנתי "וי" ליד הקינוח בתפריט של הארוחה המשפחתית הבאה. אני מסודרת.

ובכן, מסתבר שיש דבר כזה טוב מידי מכדי להיות נכון. למודת נסיון ואכזבות (ובנזוג שמזכיר לי שבכל הנוגע לקינוחים לא כדאי לנסות מתכון בפעם הראשונה על האורחים) הכנתי ביום חמישי בערב פאי בתבנית גדולה ולידו שתי דוגמיות אישיות – אחת לבדיקה למחרת בבוקר והשניה, כך פינטזתי, לקינוח ביום שבת בלילה.

ובכן: יום שישי בבוקר, תכנונים לסידורים ובילויים ואני מוציאה מהמקרר את דוגמית א', שני מזלגות, וחשכו עיני. המילוי של הפאי היה רך ממש, כמעט נוזלי, כזה שלא מאפשר לחתוך את הפאי למשולשים. ייתכן שעוד 12 שעות במקרר יהפכו אותו ליציב יותר, אבל האם באמת אני רוצה לקחת את הסיכון? *

* עד עכשיו לא ברור למה, אולי בגלל שתי כפות מי סוכר שהוספתי למילוי?

חיפוש מטורף באינטרנט ובספרים, ריצה מהירה של בנהזוג לסופר לקנות עוד חומרים לבסיס – ויאללה, נסיון שני. הבסיס של נעה היה מצוין, עם שינוייים קלים שעשיתי אז היה ברור שאיתו אני ממשיכה. המילוי שמצאתי אצל PPK   היה שוקולדי בלבד אבל עם קצת אילתור (אני לא לומדת לקח, אה?) הפך לשוקולד-קוקוס.

שורה תחתונה? יותר מזל משכל. המילוי עבד, אמנם לא קשה ומוצק כמו מילוי אפוי אבל בהחלט מספיק יציב כדי לחתוך בנוחות. לטעמי יותר טעים מהנסיון הראשון, לטעם בנהזוג המילוי של נעה עדיף (התאוריה קובעת שיש  להוסיף לו אבקת סוכר במקום מי סוכר ואז גם ישאר יציב). כולם אהבו, כמעט (סנובים של שוקולד כנראה אי אפשר לרצות) והאורחים של ההורים שלי הרוויחו מוס שוקולד על בסיס של פאי, מהנסיון הראשון.

מתכון מסודר תיכף בא, כי בקונדיטוריה אני לא מחפפת, אבל עוד מילה אחת על הבסיס ושניה על הדקורציה. הבסיס של נעה הוא מפיסטוקים, שזה גם טעים וגם ירוק ולכן אמור להיות מושלם. למרות זאת מישהו במשפחה שזה לא אני (לא אגלה מי מפאת הבושה) לא סובל פיסטוקים ברמה כזו שהייתי חייבת להמיר אותם באגוזי לוז. אתם מוזמנים לחזור למקור, אני מנחשת שהוא טעים שחבל-על -הזמן.

ולקישוט – אני אהבתי את הפאי כפי שהוא, או עם פרוסות דקות של פרי טרי שמתאים לעונה ( אפרסמון, אגסים רכים, תותים), רק להקפיד להניח על הפרוסה ברגע ההגשה ולא קודם שלא יתחילו להתכווצ'ץ ולהרטיב את הפאי. אפשר כמובן לפזר  פקאנים מסוכרים, או להגיש עם קצפת משמנת צמחית או מקרם קוקוס (אבל בשביל זה צריך קרם עם כמה שיותר אחוזי שומן, רצוי לפחות 20%, בטוח לא נוזל קוקוס).

מתכון מסודר:

תבנית לפאי בקוטר 28 ס"מ

הכמויות הן לבסיס נדיב לפאי אחד, ומהמילוי נשאר קצת עודף (אבל לדעתי עדיף להישאר עם עודף שיימזג לכוסיות הגשה כפינוק לאופים, מאשר להיתקע עם מעט מידי מילוי).

בסיס:

150 גר' אגוזי לוז

100 ג' שקדים קלופים שלמים או טחונים

4 כפות קוקוס טחון

1/3 כוס סוכר

3 כפות צימוקים >> מושרים במים רותחים לכדי ריכוך ומסוננים מהמים

½ כוס שמן קוקוס (או פחות)

 מילוי:

2.5 כוסות חלב שיבולת שועל (או חלב טבעוני אחר)

2 כוסות נוזל קוקוס (=פחית של 400 מ"ל)

1/3 כוס (גדושה) קורנפלור

½ כוס סוכר (או יותר אם אוהבים מאוד מתוק)

4 כפות גדושות אבקת קקאו

5 כפות קוקוס טחון

60 גר' שוקולד מריר מגורר או חתוך לקוביות קטנות

כפית תמצית וניל

להכנת הבסיס: טוחנים במעבד מזון את האגוזים (יחד עם השקדים אם גם הם שלמים), מוסיפים את שאר החומרים ומעבדים עד לקבלת בצק דביק ומגובש למדי. מרפדים את תבנית הפאי בעיגול של נייר אפיה שגזרתן מראש, משטחים עם האצבעות את הבצק על התחתית ויוצרים גם שוליים לפאי, ומהדקים טוב-טוב. נותנים לבסיס בערך חצי שעה – שעה להתקשות במקרר (אפשר יותר).

להכנת המילוי: בתוך סיר שיכיל את כל התערובת טורפים עם מזלג או מטרפה את הקורנפלור עם כוס אחת של חלב שיבולת שועל. אחרי שאין כמעט גושים (קצת גושים זה לא נורא), מוסיפים את שאר הנוזלים, טורפים שוב, מוסיפים את הקקאו הסוכר והקוקוס ומביאים לרתיחה עדינה. מקטינים את האש לבעבוע עדין מאוד וממשיכים להשגיח ולטרוף מידי פעם כדי שלא יווצרו גושים ושלא יידבק לתחתית, במשך 7 דקות בערך. המילוי יסמיך אבל לא יהפך עדיין למוצק. מכבים את האש, מוסיפים את השוקולד המריר ותמצית הוניל וממשיכים לטרוף עד שנמס ומתערבב היטב. מוציאים את התבנית עם הבסיס מהמקרר, שופכים בזהירות את המילוי, ונותנים לה להתקרר קצת. עכשיו מכניסים למקרר. אם יש יותר מידי מילוי, את היתרה כדאי לשפוך לכוסיות הגשה או תבניות אישיות קטנות, כדי להנות אח"כ. המינימום הוא 4 שעות, אבל אם הצלחתן לתכנן מראש עדיף לפחות לילה במקרר – שהמילוי יתייצב.

מגישים כך, עם פרוסות דקות של פרי (אפרסמון, קיוי, תות?) או עם קצפת צמחית, או עם עיטורי שברי אגוזי לוז מקורמלים או פקאנים מסוכרים….