עוגיות שיבולת שועל עם כלמיני דברים טובים

אני את המטבח שלי אוהבת כבר מזמן. בישולים הם כיף גדול בשבילי (חוץ מכשאני צריכה לתקתק שני מרקים, שני תבשילי סייטן/טופו ואיזו תוספת פחמימנית בכמות שתספיק לנו לכל השבוע, בשלוש שעות). באופן טבעי אני מעדיפה לעשות מה שכיף (במקום, למשל, כביסה או רחיצת כלים) ומהר מאוד השתלטתי על המשבצת הזו בבית, כשאני משאירה אחרי אדמה חרוכה (כלומר: כיור מלא כלים מלוכלכים ומטבח מבולגן למשעי) בשביל בנהזוג שימלא את חלקו.

באופן די מוזר בנהזוג לא הבין שעשיתי את עסקת חיי כאן, והרגיש לא נעים שאני עושה את כל הבישולים בשביל שנינו. בפעם הראשונה שקנה לי במתנה ספר בישול, הוא ליווה אותו בהתנצלות עמוקה: זה לא רמז או משהו כזה שאני צריכה לבשל כל הזמן, פשוט חשב שאוהב את הספר. הוא כמובן צדק, אהבתי את הספר אבל הוא עדיין חושב שמתנה שקשורה למטבח היא לא באמת מתנה. כמה שהוא טועה.

אחרי שהתחלתי במעבר לטבעונות. כמו הרבה טבעונים מתחילים, די מהר השתלטתי על רוב העניינים ורק נושא המתוקים נראה כמו הר שאי אפשר לטפס עליו [דימוי קצת בעייתי, כי הבלוגרית גם על גבעות לא ממש מתכוונת לטפס. נסגור על משימה בלתי אפשרית?]. בנהזוג חקר וחיפש והפתיע אותי עם הספר המקסים vegan cookies.  זה ספר קטן (שזה כבר נחמד), עם המון מתכונים מוצלחים לסוגים שונים של עוגיות. זו היתה קניה חכמה במיוחד בשלב המתסכל שבו הייתי, כי בעוגיות טבעוניות הכי קל להתחיל, ואחרי שצוברים בטחון ונסיון, עוגות בחושות נראות קלי קלות ומשם השמים הם הגבול (על פאי הפקאן המצוין של PPK  באדיבותה הרבה של "לא על החסה לבדה" כבר סיפרתי?).

על המתכון הראשון שניסיתי מהספר, שפתח לי את החלון הראשון לעולם הקינוחים הטבעוני מבוסס המתכון הזה, בשינויים מסויימים.

אלו עוגיות גדולות ורכות, טעימות מאוד ועשירות בדברים טובים. הגרסה שלי היא בצד היותר בריא ויותר פירותי (אני אוהבת חמצמצות עם הסוכר) עם גרעיני דלעת וחמוציות, אבל אפשר להפוך אותן למושחתות לחלוטין עם חתיכות שוקולד מריר וקוקוס. אף אחד לא יחשוד שיש בהן משהו "בריא" או טבעוני. בכלל, לגבי התוספות אפשר להוסיף מה שרוצים: כל סוגי האגוזים, פירות יבשים (ג'ינג'ר מסוכר!), שוקולד, וכל מיני תבלינים מעניינים.

את דרגת הקושי של העוגיות תקבעו בעצמכן, אם אתן אוהבות אותן רכות תאפו טיפה פחות, אם קשות ומתפצחות – תשטחו אותן ותאפו קצת יותר. ומילה אחרונה על זרעי הפשתן  : כדי להפיק מהם את כל הדברים הטובים שהם נותנים, צריך לטחון אותם אבל אחרי הטחינה חייבים לשמור בקירור ולהשתמש די מהר. בגלל זה ההמלצה היא לטחון בעצמכם בבית. מצד שני, באפיה גם ככה הם מתבשלים ומאבדים את הערכים הטובים האלה – אז כדי להמנע מהניג'וס של לטחון בבית כף אחת בכל פעם, אני מחזיקה במקרר שקית של פשתן טחון, ומשתמשת בו לאפיה. הוא תחליף יעיל להדבקה של דברים ויכול לייצר מרקם "בייצתי" אחרי שמערבבים עם מעט מים (ביחס של כף פשתן ל 2-3 כפות מים) ונותנים לו לעמוד כמה דקות – מצוין להדבקה של פירורי לחם לפני טיגון למשל.

 אז למי שכל נושא האפיה הטבעונית (או בכלל) חדש לה, מדריך קצת יותר מפורט. אלו שמנערים מהשרוול בצק רבוך ועוגות שלוש שכבות, מותר לדלג הלאה למתכון המסודר.

מתחילים מלמדוד את כל החומרים לתוך קעריות נפרדות: את היבשים (קמח, שבולת שועל, סודה לשתיה, מלח ותבלינים), התוספות (גרעיני דלעת וחמוציות) ואת הרטובים (כל השאר- שמן, סוכר, חלב וזרעי פשתן). על התוספות אני בוזקת טיפונת קמח כמו שאמא שלי לימדה אותי – ככה החמוציות לא נדבקות אחת לשניה ונתפסות טוב יותר בתערובת, או לפחות זה מה שאני זוכרת מהשיעור. אל תפחדו להחליף אותן לגמרי באותה כמות (או כמות קטנה יותר) של שברי שוקולד מריר, שוקולד צ'יפס, קוקוס, אגוזים או פירות יבשים אחרים. אפשר להשקיע, להכין תערובת בסיסית בכמות כפולה, לחלק בסוף לשתי קערות ולכל קערה להוסיף תוספות אחרות. ככה במכה אחת מקבלים שני סוגי עוגיות שונים לגמרי. אם לוקחים בחשבון שהעוגיות שורדות הקפאה בלי קלות – הייתי הולכת על זה.

כמו הרבה מתכונים לעוגיות או עוגות בחושות, גם כאן יש רטובים (משמאל), יבשים (מימין) והפתעות (בקערה הכתומה). את כולם צריך לטרוף יחד לתערובת  אחידה למדי. אל תשכחו להשתמש בכוסות מדידה כמו בתמונה ולא בספלי קפה בגודל חבית, כנהוג במקומותינו

ככה התערובת נראית אחרי הערבוב. בינינו, כבר טעים

את התערובת המוכנה צריך להניח על נייר אפיה משומן קלות (בשמן קנולה או מה שתעדיפו). אפשר ליצור כדורונים עם ידיים רטובות אבל לי הכי נוח לעבוד עם כף וכפית שאני טובלת כל פעם בצלוחית מים שישארו קצת רטובות – לוקחים תערובת מלוא הכף, ואז בעזרת הכפית מחליקים ומיישרים אותה לכדור דחוס ומחליקים אותה על נייר האפיה.

שמתם לב שיש מרווחים גדולים בין העוגיות? הן יגדלו ויתרחבו באפיה, אז לתת להן בבקשה קצת ספייס, שיהיה לאן לגדול. תראו בתמונה מתחת כמה הן התקרבו ופיתחו אינטימיות זו עם זו.

אח"כ כדאי עוד קצת להחליק וליישר עם הגב של הכף הרטובה. לעוגיות יותר יבשות ומתפתחות כדאי להשטיח לדסקיות רחבות.

זהו. אם זכרתן להדליק את התנור לחום של 180 מעלות לפני שתי תמונות, הוא כבר חם והתבנית יכולה להכנס. אם לא ייקח עוד כמה דקות, ואז בערך 14 דקות אפיה ו… מוכן.

מתכון

עוגיות שיבולת שועל ודברים טובים

תריסר עוגיות גדולות (מומלץ להכפיל את הכמות ולהכין 24 – הן נשמרות מצוין בהקפאה)

1 כוס שיבולת שועל עדינה (קוואקר – אפשר גם שיבולת שועל שלמה)

1 כוס קמח מלא / כוסמין / שיפון / לבן (או לערבב חצי מלא וחצי כוסמין)

½ כפית סודה לשתיה

½ כפית מלח

1/3 כוס שמן קנולה

2/3 כוס סוכר חום/דמררה/לבן

¼ כוס חלב שיבולת שועל/סויה

1 כף זרעי פשתן טחונים

½ כוס חמוציות (רצוי ללא סוכר או מופחתות סוכר בשביל הטעם החמצמץ)

½ כוס זרעוני דלעת

תבלינים: כפית קנמון, ½ כפית פלפל אנגלי, ½ כפית אגוז מוסקט טחון [אפשר לוותר אם זו לא כוס התה שלכן]

גיוון: להוריד את התבלינים, להחליף את החמוציות בשוקולד מריר קצוץ לחתיכות קטנות ואת זרעי דלעת בפקאנים קצוצים או קוקוס טחון.

מערבבים בקערה קטנה את היבשים: שיבולת שועל, קמח, סודה לשתיה מלח ותבלינים.

טורפים עם מזלג או מטרפה ידנית (או במיקסר אם ממש רוצים) את הרטובים: שמן, סוכר, חלב, וזרעי פשתן.

מוסיפים את היבשים לרטובים, מערבבים ערבוב קצר ואז מוסיפים את התוספות – חמוציות ודלעת. את החמוציות לא לשכוח להפריד לפני שמוסיפים, לפעמים הן נדבקות אחד לשניה במן גוש אחד מגובש, אפשר לזרות עליהן אח"כ חצי כפית קמח ולערבב קצרות. ערבוב אחרון לתערובת אחידה, וגמרנו עם ההכנות.

משמנים נייר אפיה במעט מאוד שמן קנולה, מניחים בעזרת שתי כפות תלוליות של התערובת במרחקים גדולים אלו מאלו (העוגיות מתרחבות באפיה, שלא ידבקו!), משטחים קצת אם רוצים עוגיות שטוחות יותר.

אופים בטמפרטורה של 180 מעלות, בערך 14 – 16 דקות (תלוי בתנור ובעובי העוגיות). מי שאוהבת עוגיות רכות, שתסגור את התנור אחרי 13 דקות, ומי שאוהבת עוגיות קשות ופריכות, שתחכה עוד כמה דקות. חשוב לזכור שבסוף האפיה העוגיות נשארות רכות והן יתקשרו אחרי שיתקררו, אז לא לדאוג .