שני מתכוני טפיוקה

(שבמקרה מתאימים גם לפסח…)

מה יותר חשוב, זוגיות טובה או קינוח מצוין? אני יודעת שההתלבטות קשה, אבל תרשו לי להציע חלופה לפרידה כואבת אבל הכרחית – גיוון, או במילים אחרות זה הכל ענין של מינון.

לגבי בישול רגיל בנהזוג בד"כ מרוצה מתוצרי המטבח, חוץ מההערה הקבועה שלו "טעים מאוד, אבל יכולת להוסיף קצת יותר חריף". נו שוין, אז יכולתי. בקינוחים, לעומת זאת, אנחנו נתקלים לעיתים במחלוקות קשות. חוץ מזה שאם זה היה תלוי בו, כל קינוח היה מקבל תוספת של 150% מכמות הסוכר במתכון, ככה על הדרך בלי למצמץ, יש בינינו תהום שלא ממש ניתנת לגישור בסוגיית המרקם. נתחיל מזה שבתור ילדה הקינוח הטעים ביותר בעולם ever היה בשבילי ג'לי (אוסם), ואם רוצים לשדרג לגמרי, אז ג'לי בשני צבעים עם פרוסות של פרי בתחתית. מושלם. אחריו בתור כמובן בא פודינג. בן הזוג לעומתי אוהב שוקולד, ועוגות, ועוגות שוקולד מתוקות ומושחתות כשילוב האולטימטיבי, ואז מגיע הטוויסט – פרג (אפשר עם שוקולד). מאפה, או מאפה עם קרם זה מה שהוא רוצה ולא כל מיני קינוחים חלקלקים ורכים שאוכלים בכפית.

לפני כמה חודשים התעקשתי על פודינג אורז עם קקאו – שאחרי שבנהזוג גמר מהצלחת (זה מה שאמא שלו לימדה אותו) הוא ביקש בנימוס לא לחזור על החוויה הזו בעתיד הנראה לעין (כלומר, עד הפנסיה). חיכיתי כמה חודשים שתישכח הטראומה והחלטתי לנסות את אחד הקינוחים האהובים עלי ביותר – טפיוקה  (מה זה טפיוקה בקצרה בעברית  ועם הרבה תמונות באנגלית). רתיעה קלה נרשמה בצד השני של השולחן אבל הרגעתי אותה עם אמירות כלליות על הרבה סוכר וקרם קוקוס. התוצאה היתה פודינג טפיוקה רך – תוצאה מצויינת לטעמי ונסבלת בקושי לטעמו של בנהזוג.

נתתי לעוד כמה שבועות לעבור וניסיתי גרסה אחרת של טפיוקה, בה הגרגרים נשארים שלמים ומעורבבים בפרי. הפעם בנהזוג הציע לי לגמור מהצלחת שלו. יאוש גמור. אז כשאנחנו הולכים לבראנצ' בבודהא בורגר  הוא מתחרע על בראוניז שוקולד עם קרם חלבה ואני בודקת דבר ראשון שיש להם קינוח טפיוקה. ובבית? אני אחכה עוד כמה חודשים של עוגות שוקולד ועוגיות שיבולת שועל, לפני שאעשה נסיון נוסף – נראה לי שבפעם הבאה אנסה טפיוקה עם קקאו וחתיכות חלבה. אולי זה יעבוד….

אז כאמור יש שתי גרסאות להכין טפיוקה: אחת היא פודינג אחיד יחסית, במרקם קרמי אבל לא חלק (תמונה למטה למטה↓). בשיטה השניה נשארים הכדורונים שלמים כמו שרואים משמאל והם מעורבבים עם מחית פרי וחתיכות פרי וסופגים את הטעם שלהם, זו תוצאה קלילה וקייצית יותר (תמונה למעלה↑). אני אוהבת את שתיהן, מציעה גם לכן לנסות פעם כזו ופעם כזו. כמובן כמובן שאפשר לגוון בפירות ובתוספות – לפי מה שבא לכם.

עכשיו למתכונים מסודרים:

(1) טפיוקה בתותים [הגרסה הקלילה]

[6 מנות אישיות]

1 כוס טפיוקה

6 כוסות מים

סלסלת תותים

סוכר קנים / דמררה / מי סוכר

כפית תמצית וניל

תוספת: חמוציות ממותקות או מופחתות סוכר  – או  – בננות חתוכות לקוביות קטנות (בין חצי לבננה שלמה לכל מנה) + כפית סוכר חום

הכנה:

מרתיחים מים בסיר, מוסיפים הטפיוקה ומבשלים כ- 15 דקות תוך ערבוב מפעם לפעם עד שהכדורים מתנפחים ונהיים שקופים (זה בסדר אם נשארת ליבה לבנה זעירה בכדור). מסננים את הטפיוקה ממי הבישול, שוטפים בתוך מסננת דקה במים קרים ומניחים את המסננת בתוך קערה במים קרים (כך הכדורונים נשמרים הכי טוב במרקם ובצורה שלהם). התוצאה היא כדורונים שקופים כמעט ללא טעם. בשלב הזה הטפיוקה יכולה לחכות במקרר.

מסירים עוקצים מהתותים ושוטפים, מוסיפים סוכר קנים / דמררה / סוכר רגיל לפי הטעם, ותמצית וניל. חשוב לזכור שהתוצאה הסופית תהיה פחות מתוקה מהמחית (כי הטפיוקה תספוג את הטעם), ולכן תקפידו להכין מחית מתוקה יותר. טוחנים עם בלנדר מוט את הפירות והסוכר למחית חלקה למדי, אבל שישארו קצת חתיכות. מסננים את הטפיוקה מהמים שבהם היא שרתה, מערבבים את הפרי עם הטפיוקה וטועמים. אם נושא הסוכר לא עבד אפשר להוסיף עוד מי-סוכר.

מגישים בכוסות או קעריות זכוכית, שיראו כמה הקינוח הזה יפה. אפשר להוסיף לפני ההגשה: חמוציות מיובשות, בננה פרוסה לפרוסות דקות או חתוכה לקוביות + סוכר חום, או כל פרי אחר שמתאים.

(2) פודינג טפיוקה [הגרסה הקרמית]

[4 מנות אישיות]

2/3  כוס טפיוקה

4 כוסות מים (אפשר להשתמש גם בנוזלים של האננס המשומר)

½-  ¾  כוס סוכר (דמררה או אחר)

¾ כוס קרם קוקוס

ג'ינג'ר קצוץ טרי / גינג'ר מסוכר קצוץ

אננס טרי /משומר בלי תוספת סוכר חתוך לקוביות

הכנה:

אפשר להשתמש בג'ינגר טרי או קפוא מגורר, או בחתיכות ג'ינג'ר מסוכר שקצצתן. במקרה השני צריך להפחית קצת בסוכר במתכון – בכל מקרה שניהם חריפים אז לא לשים הרבה אלא אם כן אתן בלוגריות נועזות שלא מתחשבות בבני הזוג שלהן.

להרתיח את המים עם הסוכר והג'ינג'ר, אחרי הרתיחה להוסיף טפיוקה ולבשל עם מכסה סגור בבעבוע עדין בערך 25 דקות, תוך ערבוב מידי פעם – לוודא שלא נגמרים המים ושום דבר לא נשרף או נדבק לקרקעית (כי יש לזה נטיה..). אם המים אוזלים ועדיין לא הגעתן למרקם הרצוי, פשוט להוסיף עוד קצת מים. השאיפה היא סוג של קרם לא חלק לגמרי – שעדיין יש בו קצת כדורוני טפיוקה. אחרי שמורידים מהאש מוסיפים את קרם הקוקוס ומקררים. כשהתערובת קרה, להוסיף את האננס ולחלק לכלי הגשה.