תבשיל עדשים מהיר

(עם פלפלים, עגבניות כרישה ומנגולד….)

במקור, ההשראה של המתכון הזה היא מתבשיל עדשים שאכלתי פעם מזמן בפועה, שזו מסעדה נחמדה בשוק הפשפשים עם אופציות טבעוניות מעניינות בתפריט (לפחות היתה – כבר מזמן לא יצא לי לבקר). התבשיל ההוא היה של מש עם טחינה ודברים אחרים, אבל במטבח הביתי עבר כמה גלגולים עד שהגיע לנוכחי, שחביב עלי מאוד כי הוא טעים אבל גם בזכות הפתרון שהוא מציע למנגולד. כבר סיפרתי כאן לא פעם ולא פעמיים על הסל השבועי הקבוע של ירקות אורגניים שאנחנו מקבלים מהחקלאית. מנגולד הוא גידול משגשג מאוד אצלה בעונתו, ולי באמת שאין טענות (…). החסרון של המנגולד הוא שהעלים הגדולים שלו תופסים המון מקום במקרר, היתרון הוא שאחרי בישול הם מצטמקים למימדים זערוריים ממש יחסית למקור, ואז כבר באמת שאין בעיה לאפסן. אז כמה מהעלים הטריים והקטנים אני חותכת לסלט, אבל את עלי הענק התפלצתיים צריך להכניס לאיזה תבשיל שידע להעריך אותם, ומהר ככל הניתן. למשל, תבשיל עדשים מוקפץ.

אני יודעת שאמרתי שהתבשיל הוא מהיר, אבל לא אמרתי שאין בו תכנון מראש. המינימום הוא השריה של העדשים לכמה שעות, הרצוי הוא יום או יומיים של התחלת הנבטה. אבל זה לא נחשב זמן עבודה, העדשים נחות להן בשקט בחושך מכוסות במגבת על מסננת, ואתם מצידי בכלל הלכתם למרתון סרטים או נסעתם לביקור ארוך אצל ההורים.

בפוסט הזה אני חוזרת על עצמי קצת יותר מידי, אבל בכל זאת: להנביט עדשים זה ממש לא כזה סיפור ! [לסקרניות, יעל גרטי מפרטת על הנבטות] לתבשיל הזה לא צריך נבטים של ממש אלא רק התחלה של נבטוט, ובעדשים זה קורה ממש מהר. לא צריך היערכות רצינית, גם אם נזכרתן לילה קודם, מספיק להשרות את העדשים בקערת מים ללילה (6-8 שעות) ואז לתת להן בבוקר לנוח בתוך מסננת מכוסה במגבת עד הערב. אם אפשר במשך היום פעמיים-שלוש לתת להן שטיפה טובה מתחת לברז ואז ניעור, לא צריך להוציא מהמסננת. זנבנב של נבטוט בטח כבר יצוץ. אם יש לכם עוד 24 שעות מה טוב, אם לא, גם זה יספיק. ואם אתם סרבני הנבטה סידרתיים, אז גם השרייה תספיק, עליה אל תוותרו.

השלב הבא בטיפול בעדשים הוא הבישול. אני מעדיפה לאדות אותן ולא לבשל – הן נשארות פריכות יותר – אבל אפשר לבשל בתוך מים, רק להקפיד מאוד על בישול קצר והוצאה מהסיר למקום שיוכלו להתקרר (גם בבישול וגם באידוי) מיד עם סוף הבישול. התבשיל הזה הוא לא מחית עדשים, וזה מה שיקרה אם לא תשימו לב ותיתנו לעדשים להמשיך להתרכך בסיר. עדשים מונבטות כבר רכות גם כך והן מתבשלות ממש מהר. 5 דקות של שהות במים רותחים בסיר סגור על סלסלת אידוי יספיקו מעל לראש.

הפלפלים הכי מתאימים הם פלפלי

יש גם שיטה כזו, כשמניחים משהו כבד על העדשים. אני לא נוהגת להשתמש בה אבל החתולה כנראה החליטה לבדוק, כי בבוקר מצאנו אותה מנמנמת על המגבת שמכסה את העדשים שנחות במסננת.

שושקה  – ארוכים, צרים ודקים (ולא כאלה עסיסיים). את הפלפלים חותכים לטבעות, מספיק לחתוך את הכיפה להרחיק איתה את הגרעינים, ואז להפוך את הפלפל על הקרש ולדפוק קלות – רוב הגרעינים ייפלו, ומה שישאר אפשר להרחיק אחרי החיתוך. לא נורא אם כמה גרעינים ישתרבבו לתבשיל. את הכרישה חותכים לטבעות עבות, ומפרידים בין ההחלק הלבן והחלק הירוק שיצטרף רק בסוף. גם את עלי המנגולד מפרידים: את הליבות חותכים לפיסות, ואת העלים הירוקים קוצצים לחוד. לעגבניות אני משתמשת בפחית שימורים של עגבניות תמר קלופות – ורק קוצצת אותן גס. למי שמקבלת צמרמורת מהשילוב של "פחית" עם "שימורים", אפשר לחתוך לקוביות כמה עגבניות טריות (רצוי לחלוט ולקלף קודם, לא חובה) ויצא טעים לא פחות (ויש מי שתאמר: יותר!).

זהו. אם אידיתם את העדשים בקדירה כדי לחסוך בכלים (כמוני), ניגוב מהיר של הקדירה והיא מוכנה לשלב הבא. קצת שמן זית, ואידוי מהיר של החלק הלבן בכרישה עם ליבות המנגולד. בשלב הבא, אחרי שהכרישה מתרככת, מוסיפים את העדשים והפלפלים עם התבלינים (מלח פלפל, קצת כמון, הרבה פפריקה ואפשר גם שיני שום ). ממשיכים להקפיץ עוד דקות בודדות, מוסיפים עגבניות ואת שארית העלים הירוקים (כרישה ומנגולד), ערבוב אחרון ואפשר לכבות את האש. תנו לתבשיל לנוח 5 דקות עם מכסה סגור והוא מוכן. אפשר להכין מראש ולחמם אח"כ, אבל אז כדאי לקצר עוד יותר את זמן "ההקפצה" הראשונית, כדי שבחימום הנוסף הפלפלים לא יאבדו את הצורה לגמרי.

מתכון:

350 גר' עדשים ירוקות או חומות >> מושרות או מונבטות

3-4 כרישות >> חתוכות לטבעות בינוניות, לחוד החלק הלבן ולחוד החלק הירוק

6 פלפלים אדומים שושקה, או 4 פלפלים אדומים רגילים >> חתוכים לטבעות או רצועות

1 קופסה שימורים עגבניות קלופות שלמות או בקוביות – או – 5 עגבניות חתוכות לקוביות

8 עלי מנגולד >> מופרדים לליבה לבנה (חתוכה לפיסות) ולחלקים ירוקים (קצוצים גס)

[הערה על הכמויות: במתכון הזה באופן מיוחד באמת לא צריך להקפיד על הכמויות, אפשר לשחק עם זה לפי מה שיש בבית]

תיבול: פפריקה, כמון, פלפל אנגלי, מלח פלפל (אפשר גם שום)

הכנה : מאדים על סלסלת אידוי בסיר סגור את העדשים למשך מספר דקות (5 אם הם כבר מונבטים) עד שמתרככים אבל לא רכים לגמרי. מקפיצים במחבת רחב או קדירה את הכרישה ואת ליבת המנגולד (בשניהם – חלק לבן בלבד), כשמתחילה להזהיב מוסיפים את הפלפלים העדשים ואת התבלינים ומערבבים עד שהפלפלים מתרככים מעט. זה לוקח מעט מאוד זמן. מוסיפים את החלק הירוק של הכרישה ושל המנגולד, טועמים ומתקנים תיבול, וסוגרים את האש. אפשר לאכול מייד או לשמור במקרר ולאכול מאוחר יותר.