חביתת חומוס מנצחת

IMG_4148למקרה שלא שמתם לב, מאז שהתחילו כל מיני רשתות בתי קפה להכנע ללחץ המאסיבי של פרוייקט ויגן פרנדלי מסתובבות לא מעט ארוחות בוקר טבעוניות באזור. זה דבר נפלא (באמת!) ואחרי שנים ארוכות של צום-ארוחות-בוקר-בחוץ, לפעמים קשה לבחור איפה לשבת (שתי המלצות אקראיות: אספרסו בר וקפה לנדוור).

עכשיו, משום מה רובם בוחרים בחביתת חומוס שתככב בלב הארוחה, שזו בחירה לא רעה אבל קצת רגישה. יש לפעמים לחביתות האלה נטייה לצאת יבשות וקשות – וזה מהפה של מי שנאלצה להתמקצע בארוחות של שבת בבוקר במטבח הביתי, שבוע אחרי שבוע, די הרבה שנים, באין אופציה אחרת. אז כמובן ששקשוקה טופו היא המלכה, ואחריה גם מקושקשת טופו, אבל בשלב מסויים נמאס וצריך לעבור לקטנייה אחרת.

עד כאן, כלום לא חדש, ומכאן: הפטנט העולמי שמצאתי כדי לשדרג את חביתת החומוס מלביבה גדולה ובעייתית לאושר חמים וטעים.

קישואים!

מוסיפים שבע דקות עבודה לחביתה הרגילה, ומקבלים שדרוג שאין כמוהו.

IMG_4112את הקישואים מגררים דק (לא לוותר – צריך דק כדי שיתרככו מהר וישתלבו במרקם האחיד של החביתה. אחרת תתקבל לביבת ירקות, שזה טעים אבל לא הגענו לכאן בשביל זה). נותנים להם דקה בערך, ואז צריך לסחוט טוב טוב, בתוך הקערה.

 

IMG_4114

הקישואים אחרי סחיטה, ובכוס המדידה מי הקישואים

את הנוזלים שהתקבלו שופכים לכוס מדידה, ומשלימים במים רגילים (או מי הבישול של פרחי ברוקולי לברות המזל מביניכן שבדיוק חלטו ברוקולי כדי לשדרג את הסלט). עכשיו מערבבים יחד את הקמח והמים למרקם סמיך אבל אחיד, מוסיפים את הקישואים ותבלינים (מלח פלפל, ומה שעוד בא לכן כדי לשדרג), ומערבבים בנחישות בעזרת מזלג.

 

מתקבלת תערובת די סמיכה, שאפשר להוסיף לה עוד טיפה נוזלים, אבל ממש לא הכרחי. צריך לחמם קצת שמן זית או קנולה במחבת והחביתה תיכף תהיה מוכנה.

IMG_4120אצלי, יש מחבת תפלצתית, עם תחתית בקוטר 28 ס"מ (מבחוץ היא נחשבת 32), אז זו כבר עבודה לשניים. את התערובת שופכים למחבת החמה ומשטחים (התערובת סמיכה מידי מכדי סתם להתמרח לבד), ומכסים במכסה לבישול קצת יותר אחיד. כשלמטה נהיה שחום וקריספי (יש תמונה!), אי אפשר סתם ככה להפוך, צריך להניח מעל צלחת שטוחה, להפוך בזריזות ידיים, ואז להחליק בחזרה למחבת. אבל אתן יותר חכמות ממני, תכינו חצי כמות במחבת קטנה ולא תהיה שום בעיה סתם להפוך בעזרת מרית.

התערובת במחבת, תיכף תתכסה במכסה:

IMG_4124תסתכלו בפינה – החלק התחתון כבר שחום ומוכן להפיכה:

IMG_4126טוב, זו כבר הדגמה של להטוטים שלא מצטלמים טוב.הופכים את החביתה לתוך צלחת ואז מחזירים את המחבת לאש. שלא תגידו שלא ניסיתי להראות לכן:

IMG_4128החביתה על הצלחת, תיכף תחליק חזרה למחבת:

IMG_4130

עוד כמה דקות טיגון מהצד השני, עדיין מכסה סגור, ולכבות את האש. אפשר לתת לחביתה חמש דקות להתייצב ולהרגע, אבל חובה לאכול חם, עכשיו. אם קרתה תקלה או שתכננתם את זה ככה מראש וצריך לחמם חדש – תכינו מראש גם איזה רוטב (יוגורט, טחינה או עגבניות) כי בחימום מחדש אפילו הקישואים יתייבשו קצת.

IMG_4134מה שכן , זו תערובת מצויינת ללביבות לבעלות לב חזק וסבלנות של ברזל (תמיד נראה לי לעמוד ולטגן מחבת אחרי מחבת של לביבות כמו סוג של סיוט). הרוטב המושלם עבורן יהיה עגבניה טריה מגוררת דק, או טחונה על קליפתה  (אחרי שסיננתן החוצה את מיץ העגבניה), בלי כלום, רק קצת מלח. גם כי הטעם שלה מאוד עדין ולא משתלט וגם כי למה להרוס מתכון קל ופשוט עם רוטב שגוזל המון עבודה? אופציה שניה היא גבינה לבנה עם שמן זית וקצת עירית, ושאר האופציות עליכם. בטח יש לכם רעיונות יותר טובים.

IMG_4162

מתכון:ranking-1

חביתת ענק (מחבת בקוטר חיצוני 32 ס"מ)

1.5 כוסות קמח חומוס

2 קישואים >> מגוררים דק (!), וסחוטים

בין 3/4 ל- 1 כוס מים (כולל המיץ שנסחט מהקישואים)

מלח, פלפל, אגוז מוסקט (ואפשר גם כמון, כורכום, או כל תבלין אחר שבא לכן)

מסננים את הנוזלים מהקישואים אבל שומרים אותם ומשלימים ל- 3/4 כוס מים, טורפים קודם עם קמח החומוס ואז מוסיפים את הקישואים והתבלינים. אפר להוסיף עוד קצת מים. מטגנים במחבת עם מכסה, במעט שמן זית. אוכלים מייד.

3 מחשבות על “חביתת חומוס מנצחת

  1. נהדר! בטוח שאנסה ברגע שאתפנה לצאת לקנות קישואים.
    הפתרון שלך די דומה לפתרונות שלי להפיכת חביתת החומוס ליותר נימוחה ורכה.
    אם אני לא מתעצלת, אני מתחילה בטיגון בצל דק-דק (אני פשוט טוחנת אותו במעבד מזון), וכשהוא מזהיב אני מוסיפה ירוקים קצוצים דק (פטרוזיליה וכוסברה) שעורבבו עם קמח החומוס, קורנפלור, טיפה אבקת אפייה (כן! זה הופך את החביתה לאוורירית כמו פנקייק) ומעט פולנטה דקה, ואם יש קמח אורז, גם קמח אורז, וכמובן מים. אני מתבלת גם בכורכום (בשביל הצבע אבל גם בשביל הטעם) ולפעמים אפילו בטיפונת קארי וכמון. יוצא רך ונחמד, כמו חביתת ירק נוסטלגית. זאת ארוחה שלמה שמחזיקה אותי לכל היום. טוב, אני אוכלת ארוחת בוקר לקראת הצהריים…
    הרוטב שמתאים לזה בעיני מאוד דומה לשלך: אני מערבבת במעבד מזון או בלנדר יד עגבנייה עם טחינה, לימון, מלח ופלפל שחור.
    תודה רבה (:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s