סלט קייל ועוד ירוקים

IMG_5497

זה מה שקורה בסט הצילומים. החתול א. לא יודע להחליט: גם עלים ירוקים, גם שעועית ירוקה, כל כך הרבה חטיפים והכל מחכה רק בשבילו!

את הקייל גילינו (כמו את הדייקון ועוד מטעמים) בזכות החקלאית. כשאת מחליטה מרצונך עם הרבה נחישות (ולא בלי חשש) להיכלא מרצון ולהפקיר את חופש הבחירה במטבח לגחמות של עונות השנה ושל פגעי הטבע, לפחות יש גם בונוס של כל מיני ירקות מפתיעים שמופיעים במקרר. מנוי על ארגז ירקות קבוע הוא סוג של סידור מעניין שמביא למפתן הדלת כל שבוע ארגז קרטון (ולפעמים גם כמה נמלים) ובו תנובה של ירקות השדה לפי העונה, מזג האויר ומצבהרוח של השדה באותו שבוע, מה שיגיע יגיע. אני חושבת שחקלאית נועזת מספיק כדי לסמוך על האדמה שתניב לה ירקות משובחים כל השנה, פשוט לא יכולה לעמוד בפיתוי ולבדוק מה עוד אפשר להוציא מהשדה. בגלל זה מידי פעם אנחנו מקבלים ירק חדש, פרי הניסויים האלה. כשאחד כזה מצליח הוא הופך לחבר קבוע ואז צריך לשבור את הראש מה לעשות עם כל הקייל הזה.

IMG_5533זה הקייל (בלעז: Kale). לקח לנו די הרבה זמן להבין שהעלים המגניבים והקשוחים שאנחנו מתגברים בהם את הסלט כבר כמה שנים, הם בכלל הטרנד הבינלאומי הכי חם כרגע, מזון-על מרפא חולים ומחייה מתים. ואנחנו בכלל חשבנו שקייל זה סתם סוג של כרוב שנותן פייט טוב לחסה.

הסלט הזה משחק על הרבה טעמים. יש בו מרירות, חריפות ומתיקות, גם ברכיבים וגם ברוטב, שאפשר לשחק איתם כדי לקחת אותו כל פעם לכיוון אחר. חוץ מזה הוא כולו ירוק, בגלל שזה כיף גדול לשחק עם הצד הצבעוני של הסלט. סלט בהמון גוונים של ירוק יכול להיות תענוג לעין לא פחות מסלט בחמישה צבעים…

המתיקות בסלט תגיע מהאפונה הסינית, שאותה צריך לאדות כמה דקות בסלסלת אידוי. לסיר קטן מכניסים סלסלת אידוי ממלאים מים רק עד קו הסלסלה, מניחים את האפונה בסלסלה, מכסים את הסיר, מרתיחים, ונותנים לאדים לבשל את האפונה כמה דקות. היא צריכה להתרכך אבל להישאר נגיסה ולא מעוכה. אפשר להשאיר אותה שלמה או לחתוך לחתיכות גדולות. אם אין אפונה סינית מחליפים אותה בשעועית או לוביה ירוקה או מהצד השני של המפה, בגרגרי אפונה קפואים (מופשרים ומבושלים מעט מאוד). אבוקדו יכול להיות תוספת מעולה או אפילו תחליף לאפונה/שעועית אם נתקעתן בלי, והכי טוב לחתוך אותו לפרוסות גדולות יחסית כדי שלא ימעך לגמרי כשמערבבים. בקשר לטעם, גם הפיצוחים ילכו על הצד המתקתק, בייחוד הקשיו, שיחד עם השקדים (טבעיים, לא קלויים ולא מקולפים!) צריך לקצוץ גס או דק, איך שאוהבים.

IMG_5519הדייקון ייתן את החריפות וגם קצת מגע מריר עדין, ואותו דבר הקייל. בסלט הזה לכל ירק יש נוכחות. בגלל זה את הדייקון עדיף לחתוך לחצאי או רבעי פרוסות דקות שירגישו את הטעם, אבל בלי להגזים. את הקייל אני אוהבת לחתוך לרצועות דקות, ואם הן ארוכות מידי אז לחתוך אותן לרוחב. שיהיו באורך שאפשר להתמודד איתו בביס אחד. עירית, שום ירוק או בצל ירוק קצוצים יהיו גימור מתאים לצד הזה של הטעמים. צנון הוא תחליף הכי קרוב לדייקון אם אין בנמצא, אבל אם רוצים לרדת מהענין החריף אפשר לנסות לפת או אפילו קולורבי, או מיקס של קצת מזה וקצת מזה. המלפפון מאזן את הכל, ובכלל מלפפון עושה טוב לרוב הסלטים. אותו חותכים לקוביות או חצאי עיגולים, ואת גבעול הסלרי שנותן רעננות וגיוון בטעם לפרוסות דקות כדי לא להיתקע עם יותר מידי סיבים בכל ביס.

IMG_5513 (2)הדייקון הוא בכלל סוג של צנון יפני, יש בו חריפות ולפעמים גם קצת מרירות, שעלולה להתגבר בבישול, אבל תיבול מתון ינטרל אותה. הוא ממש טעים מגורר או פרוס דק בכל סלט כמעט. להיט חורפי.

טוענים שהקייל לפעמים קצת אגרסיבי מידי (אני לא חושבת ככה…) אבל מה שבטוח יכול לעזור לחוששים וחוששות הוא רוטב חזק שיתמודד עם הקייל וירכך אותו. הרוטב החביב עלי לסלט הזה לא הכי שגרתי ודווקא זה מה שעוד יותר משדרג את הסלט: וואסאבי לחריפות, מיץ מלימון וגם מירין או מעט חומץ אורז לרכך את הקייל, שמן סומסום כי הוא הולך כל כך טוב עם שאר החברים פה בסלט, וכמובן שחוץ ממלח גם סוכר לחזק את האפונה הסינית. וואסאבי הוא המשחה הירוקה שאני שומרת בצד כשאני מזמינה משלוח סושי, בדיוק בשביל המטרה הזו. אפשר גם לקנות אבקת וואסאבי ואז לערבב אותה עם מעט מים וככה להכין את המשחה הזו בבית. מירין הוא יין אורז מתובל ומתקתק לעומת חומץ אורז שהוא אגרסיבי יותר אבל חף מסוכר (אז צריך להוסיף יותר סוכר).

אם זה לא הרוטב שהייתם מניחים ליד כוס התה שלכם תמיד אפשר לבחור בשמן זית-מיץ לימון-חרדל או בויניגרט החביב עליכן.

IMG_5492כמובן שאת כל המרכיבים כאן חוץ מהמלפפון והאבוקדו אפשר לחתוך מראש, רק לא לערבב עם האגוזים והשקדים הקצוצים כדי שלא יתרככו. ברגע האחרון אפשר לחתוך את המלפפונים ולהוסיף את הרוטב, כדי לקבל את התשובה האולטימטיבית לשאלה "מה בדיוק אפשר לעשות עם קייל"?

IMG_5531IMG_5529סלט קייל ועוד ירוקים – מתכון

4-5 עלי קייל >> קצוצים לרצועות דקות

3 מלפפונים >> חתוכים לחצאי או רבעי פרוסות

1/2 דייקון (קלוף) או צנון, צנונית או לפת טריה >> חתוכים לחצאי או רבעי פרוסות דקות

אפונת שלג, לוביה או שעועית ירוקה >> טריה או קפואה

1-2 גבעולי סלרי (ללא עלים) >> חתוכים לפרוסות דקות

עירית או שום ירוק >> קצוצה

חופן שקדים "טבעיים" (לא קלויים ולא קלופים) >> קצוצים

חופן אגוזי קשיו >> קצוצים

תוספת אפשרית: אבוקדו פרוס

לרוטב: משחת ווסאבי, מיץ מלימון, מירין (או חומץ אורז), שמן סומסום, מלח ומעט סוכר

הכנה: את האפונה לחלוט או לאדות לזמן קצר בסלסלת אידוי. לקרר ולחתוך לחתיכות גדולות. לחתוך את כל שאר הירקות לפי ההוראות. את הרוטב להכין בנפרד ולהוסיף לסלט לפני ההגשה.

IMG_5508

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “סלט קייל ועוד ירוקים

  1. בארץ יש כמה סוגי עלים שאת כולם מכנים כאן קייל, למרות שבנכר יש להם שמות שונים. את הקייל שבצילום אנחנו מכנים בחנות הירקות קייל סגול בגלל הגבעול הסגול, והוא אכן מהקיילים היותר רכים. אם משתמשים בקייל כהה או שטוח, הם יותר קשים, וכדאי להשרות אותם ברוטב כמה דקות שיתרככו קצת, בייחוד למי שעוד לא רגיל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s