את המתכון הכאילו יפני הזה אני מתחילה בכלל באיטליה. לבנהזוג יש אח איטלקי להמדרין, שמקפיד להגיע לביקורים תכופים. באחת הפעמים חברה אילטקיה צמחונית עם נטיה לטבעונות הגיעה איתו לביקור ובזכותה נהנינו מערב בישולים איטלקיים משובח שלקחה על עצמה. באותה ארוחת ערב שיכללתי את הגביניות המתחכמות האלה (כשהסתבר שגם "ללא גלוטן" הצטרף לרשימת הדרישות), אבל הדבר הכי טוב שיצא משם הוא הפסטה באבוקדו.
אני מתה על אבוקדו, שהוא הפרי הכי שווה (וגם ירק אם לא מקפידים על חלוקה מגדרית מדוייקת). הכי בסיסי – חצוי עם מלח ומיץ לימון, או בסלט, וגם בסלט פסטה קר. ברגע הראשון היה נדמה שהחברה מאיטליה החליטה לבחור בסלט פסטה קר עם אבוקדו, וכבר שמחתי. אחרי שהתקרבתי לבדוק קלטתי שמדובר בפסטה חמה, מוקפצת עם אבוקדו. אני בטוחה שהיו עוד קצת ירקות ברוטב, אבל מסוחררת מגילוי הפסטה באבוקדו לא זכרתי שום דבר אחר. זה היה טעים, מאוד טעים, וידעתי שרכשתי ידידת נצח.
מהצד השני של העולם הקולינרי שלי כבר מזמן גיליתי שאבוקדו מאוד אוהב שמן סומסום וגם קשיו. רק טבעי היה לחבר את שני הדברים, להוסיף טופו (כי אני אוהבת לדחוף טופו לכל מקום) ולייצר "מוקפץ טופו" קצת אחר, ברוטב מעניין, יפני להמדרין – אבל רק בכאילו.
עוד אלמנט לא שגרתי במתכון הוא הרוטב. טוב, השאלה לא שגרתי למי. אם אתן מחבבות טעמים אסייאתיים, יפנים – סיניים שכאלה כדאי לשמור במזווה (ולמי שאין מזווה – במגירה במטבח) כמה רכיבים בסיסיים שמביאים איתם טעם וריח ותחושה של מקום רחוק. זה מתחיל בשמן סומסום – טיגון או הקפצה בשמן סומסום (או שמן סומסום מעורב עם קנולה, אם הטעם דומיננטי מידי בשבילכם) יקח מיד את המנה למקום הנכון. זה עובר לרוטב -חוץ מרוטב סויה (שזה באמת בסיסי) וטריאקי, יש כמה טעמים שישדרגו את הרוטב. חומץ אורז במקום לימון, יין אורז – סאקה – שמעולה גם כחלק מרוטב קר וגם כחלק מתבשיל, ובתיבול ג'ינג'ר מיובש טחון או טרי (לשמור בשקית במקפיא, שלא יתקלקל) וגם ווסאבי, החריף הירוק הידוע שמקשט את צלחת הסושי.
את הוואסאבי אפשר לקנות כאבקה (עדיף), כמשחה בשפופרת, או לנקוט בשיטה הנכלולית שלי. לגלגל סושי אין לי סבלנות, אז אנחנו חוטאים מידי פעם בהזמנה של משלוח סושי. אחרי ששבענו ונהנינו, בנהזוג מנסה לסדר את השולחן ולהשליך שאריות לפח ואני מיד מצילה מידיו את הקופסאות הקטנטנות של הרטבים: ג'ינג'ר כבוש, טריאקי, וכמובן כדורוני ווסאבי. כולם הולכים למקרר ואחרי כמה ימים (או יותר, מסתבר שוואסאבי נשמר די הרבה זמן) יש לנו טופו מוקפץ ברוטב ווסאבי. איזה כיף.
במתכון הזה הרוטב מורכב מסאקה (יין אורז), מעורבב עם ווסאבי וג'ינג'ר טרי קצוץ או אבקת ג'ינג'ר אם נגמר השורש שבמקפיא. שאר מרכיבי הבסיס דווקא שגרתיים : פלפל אדום, צהוב או כתום, כרישה שאפשר להחליף בבצל, טופו ואבוקדו.
אז איפה מתחילים? בלחתוך לקוביות בגודל אחיד פחות או יותר את הטופו והפלפל, את הכרישה לחתוך לטבעות. את האבוקדו לחתוך לקוביות גדולות יותר, כי יש לו קצת נטיה להימעך ולהיעלם לתוך הרוטב. לקצוץ עירית או בצל ירוק או שום ירוק ולקצוץ גם ג'ינג'ר (אם יש טרי). להעמיד בהיכון שקית עם אגוזי קשיו טבעי (לא צריך קלוי). את הוואסאבי מערבבים טוב טוב עם הסאקה כדי שלא ישארו גושים, והכל מוכן לבישול.
עד עכשיו לא היתה הרבה עבודה, מעכשיו אפילו פחות. מעט שמן סומסום במחבת (רואות? כבר אני משתמשת בשמן שניג'סתי לכן לקנות לפני שלוש פסקאות) כדי לטגן את קוביות הטופו. בשלב הזה כדאי טיפה להתעכב, מיד פעם להפוך את הקוביות כדי להשתדל שהן יטוגנו מכל (או לפחות מרוב) הצדדים. הן מקבלות פריכות שכזו, קריספיות בלעז, שאח"כ משדרגת את המנה גם אחרי שמוסיפים את הרוטב שמרכך מחדש את הקוביות. כשנמאס, מוסיפים את הפלפל, הכרישה והגינג'ר, ממשיכים להקפיץ דקות בודדות רק עד שהכרישה מתחילה להתרכך. מוסיפים את רוטב הסאקה-וואסאבי וגם מלח ונותנים להכל לקפוץ עוד קצת במחבת עד שהכרישה מוכנה לאכילה (היא הסמן הימני במנה הזו, הכי בעייתית). מה נשאר? להוסיף את האבוקדו ואגוזי קשיו בתור פיניש (רציתי להוסיף עוד משהו מתקתק – אגוזי למנה, קשיו זה אידיאלי), ואת הבצל הירוק או העירית. עכשיו צריך רק לתת למרכיבים החדשים להתחמם ולהתערבב עם המנה, בזהירות שהאבוקדו לא ימעך, ואפשר להגיש.
אם מכינים מראש, עדיף להכין עד לשלב של הוספת האבוקדו ואז להכניס למקרר. לפני ההגשה להוציא, לחמם מחדש במחבת ולהוסיף את רכיבי הדקה האחרונה. אבל (מנסיון) אפשר גם להכין הכל-הכל-הכל, לאפסן במקרר ולחמם מחדש, עדיין זה טעים.
ואם כבר אנחנו מתוודים – המוקפץ הזה טעים אפילו קר, בלנשנש… אני רק מקווה שמי שצלח את כל הפוסט והגיע עד לכאן מספיק מחבב את הבלוג כדי לא להיתקף בבעתה מאכילת מוקפץ טופו קר ולזנוח אותו לתמיד. אבל תשכחו מזה, הנה המתכון המאורגן עם כמויות:
מתכון:
1/2 קילו טופו >> חתוך לקוביות בינוניות
1 כרישה גדולה >> פרוסה לפרוסות עבות
1-2 פלפל אדום/כתום/צהוב >> חתוך לקוביות בינוניות
1 אבוקדו >> חתוך לקוביות גדולות
בצל ירוק / שום ירוק / עירית >> קצוץ
100 גר' אגוזי קשיו (שלמים)
1/4-1/2 כוס סאקה
1 כף גדושה ממרח ווסאבי
ג'ינג'ר טרי קצוץ או אבקת ג'ינג'ר
מלח
מעט שמן סומסום לטיגון
מערבבים את הוואסאבי עם הסאקה. במחבת גדולה או סיר רחב מטגנים את קוביות הטופו במעט שמן סומסום. מידי פעם הופכים צד כדי שהקוביות יטוגנו מכל הצדדים. אחרי שהקוביות מטוגנות מוסיפים את הכרישה, הפלפל והג'ינג'ר. ממשיכים בטיגון/הקפצה עוד כמה דקות עד שהכרישה מתרככת מעט. מוסיפים את רוטב הסאקה-ווסאבי , ממליחים ומבשלים עוד כמה דקות. מוסיפים אבוקדו, קשיו, בצל ירוק/שום ירוק, מערבבים בעדינות (לא למעוך את האבוקדו) ומשאירים על האש עוד כדקה.
ירק לכל פועל 