נכון שזה קצת טיפשי להיכנס למסעדה הודית ולבקש לא חריף ובלי כוסברה אבל מסתבר שזה עובד. במטבח ההודי יש הרבה מאוד טעמים ותבלינים – גם יבשים וגם טריים, ולא כולם חריפים וכן, אפילו עם הכוסברה אפשר לחיות (אבל רק בגרסת זרעי הכוסברה, שיש להם טעם אחר לגמרי מאשר כוסברה טריה). להמשיך לקרוא
יכול להיות שיש מי שחושב שאני קצת מגזימה בתאורים שלי על אהבת המרקים. נדמה לי שאני לא. מרגע שמתחיל מזג האויר להתקרר ואפשר כבר להנות ממרק חם, הבית נכנס למשטר מרקים אדוק. בכל שבוע שני סירים גדולים של מרק אמורים לכסות 5- 6 ימים, ולפעמים גם ביום השביעי נכנס מחוץ לתור איזה מרק מיסו קטן או מרק נודלס. אבל חוץ מזה שמרקים זה מה-זה-טעים, אני משתדלת לנצל אותם כדי לדחוף פנימה גם כל מיני חיזוקים תזונתיים חוץ מהירקות. להמשיך לקרוא
המרק הזה מאוד קמצני ברכיבים. יש בו שני ירקות, דגן אחד ותבלינים. אני יכולה לבנות תאוריות שלמות (ובכלל לא רעות) על ההתמקדות בליבת הענין- להמשיך לקרוא
ומתכון בונוס למתמידים
"תגידי, את הוספת מלח למרק שלך?" ממרפק אותי בנהזוג בשקט באמצע הארוחה המשפחתית "לא, ואתה?" "גם לא. שמת לב שכל האחרים כן הוסיפו מלח למרק שלך?". לא, לא שמתי לב, להמשיך לקרוא
מדלעת, גזר ו… דוחן
את הפוסט הזה תכננתי לפתוח בהתפייטות ארוכה וסתווית על מרקים חמים, על הקרירות בערבים ועל הנחמה שקערית מרק יכולה להציע. אבל, המציאות חזקה מהבלוגרית ושאיפותיה הפיוטיות. את הבלוג הזה אפתח בציון הפריט הכי חשוב במזווה שלי להמשיך לקרוא
המתכון המקורי הוא של גלעד, שבהתחלה הכרתי את האתר שלו שהוא אוצר בלום של מתכונים למאפים מתוקים (ולא מתוקים). אח"כ התרחבה היכרותנו הוירטואלית בזכות פרוייקט "אתגר האפיה הדו-שבועי" שעליו הוא ניצח בפורום צמחונות וטבעונות בתפוז, להמשיך לקרוא
ירק לכל פועל 