קציצות ללא טיגון – חלק ב'
תקציר הפרקים הקודמים: בפוסט קודם זכיתי להארה שנגעה לשימוש בכוסמת בתור בסיס אידיאלי לקציצות, שתוצאתה קציצות כוסמת חציל בריח קינמון. כבלוגרית מנוסה, וכמארחת קרניבורים למודת אתגרים, חיפשתי מתכון מאותה משפחה אבל שקולע לטעם קצת יותר רחב (הקינמון בחציל, מסתבר, לא קוצר הצלחה ברחבי העולם כפי שהייתי מצפה), ולכן הלכתי על אהובת הקהל, מתקתקה ורכה (אך לא מימית!) שמגיעה באופן קבוע מהחקלאית: הבטטה. להמשיך לקרוא
מי שמכיר אותי יודע שאני עקשנית לא קטנה (אמא: "זה כי את דומה לאבא", אבא: "את זה קיבלת מאמא שלך"). למרות ששוב ושוב (ושוב) אני מקבלת תזכורת מהמציאות שאנשים נורמלים אוהבים קינוחים להמשיך לקרוא
לאחרונה שמתי לב שבבלוג אין מספיק מתכונים עם טופו (לכן השלושה האחרונים הם נסיון מהיר לפיצוי). באופן מוזר, הסיבה לזה היא שאני מבשלת ה-מ-ו-ן עם טופו. שנינו, הבשלנית ובנהזוג שנאלץ לנקות את המטבח אחריה בזמן שהיא ממהרת למחשב לשחזר את המתכון, מאוד אוהבים טופו. אנחנו עד כדי כך אוהבים טופו, שימו לב, שקוביות טופו כפי שהוא (בלי השריה, הקפצה או בישול בתבלינים – שהן שלוש השיטות הידועות להסוות את העובדה שלטופו כמעט אין טעם – פירוט שלהן תמצאו כאן, "מה לעשות עם טופו") מוצאות דרכן לסלט הירקות, ככה סתם, עם רוטב נחמד ובלי יותר מידי עניינים. להמשיך לקרוא
במקור התכוונתי לקרוא למתכון "ירקות חורף מוקפצים עם קייל וטופו" , אבל חלף שבוע, הכוונה נשארה בחלל האויר ועוד לא ירדה לדפוס וכבר הספקתי להכין גירסה אביבית לאותו מתכון בדיוק, עם ירקות אחרים וצורת חיתוך אחרת, אבל בעצם אותו העקרון. אז במקום לשנות ל- "ברוקולי ופלפל אדום מוקפץ עם טופו", המתכון הזה הולך להיות מודולרי למהדרין. להמשיך לקרוא
כבר סיפרתי כאן כמה אני אוהבת ממולאים, שהם תמיד שמחה גדולה. לעומת זאת לא צריך להתעמק הרבה בבלוג כדי להיווכח שאני תמיד בעד מתכונים קלים ופשוטים, עם העדפה ברורה ליכולת לתקתק שלושה ארבעה תבשילים באחה"צ יעיל אחד מאשר להתקשקש עם מתכון אחד ארבע שעות ולהשאר רעבים בשאר השבוע… ובכל זאת, יש מידי פעם מתכונים שמצדיקים את המאמץ להמשיך לקרוא
או יותר נכון, סייטן – בורגיניון
בפאריז אכלנו ביף בורגיניון טבעוני במסעדה טעימה אך מוזרה בשם Le Potager du Marais. מכיוון שבבשר אני לא מבינה, אין לי מושג איך באמת מכינים ביף בורגיניון. להמשיך לקרוא
(שבמקרה מתאימים גם לפסח…)
מה יותר חשוב, זוגיות טובה או קינוח מצוין? אני יודעת שההתלבטות קשה, אבל תרשו לי להציע חלופה לפרידה כואבת אבל הכרחית – גיוון, או במילים אחרות זה הכל ענין של מינון. להמשיך לקרוא
חמין או צ'ולנט? שאלה לא פשוטה. את התבשיל המופלא והחורפי הזה אני מכירה לראשונה כילדה קטנה, מהמטבח של סבתא, שהוא נטוע עמוק בתפוצה של הצ'ולנט. סבתא היתה עושה הפרדה אסטרטגית בין השכבות כדי שהנכדות הצמחוניות (דאז) יהנו מתפוחי האדמה, השעועית וגריסי הפנינה בלי חתיכות בשר בפנים. היום לא היו מצליחים לעבוד עלי עם טריק כזה, אבל לסבתא היה מותר מה שלאף אחד אחר לא. להמשיך לקרוא
… ובונוס: מתכון לעקשניות
אחרי ששבוע אחרי שבוע מצאתי סיבות ותירוצים להתחמק מטיול רציני לצפון, נסענו ביום שישי לדרום רמת הגולן, לחפש ברווזים ועופות מים במאגרים, ופרחים בצידי הדרך. בסופו של דבר מצאנו גם את זה וגם את זה (וגם כמה צבאים שעברו מהצד השני של מאגר נוב). היה כיף – תמיד כיף לטייל – חוץ ממזג האויר שבשלב מסוים פנה נגדנו. חזרתי עם כמה תובנות (ומתכון לעקשניות): להמשיך לקרוא
גריסי פנינה, בורגול וירקות חורף
ממולאים הם סוג של פלא. ירק, טעים בפני עצמו, מבושל או מטוגן קלות שמחביא בתוכו עולם שלם של טעמים דגניים , והמהדרין יקפידו להחביא בתוך המילוי גם קצת מהירק עצמו לסגירת המעגל. להמשיך לקרוא
ירק לכל פועל 