את המתכון הכאילו יפני הזה אני מתחילה בכלל באיטליה. לבנהזוג יש אח איטלקי להמדרין, שמקפיד להגיע לביקורים תכופים. באחת הפעמים חברה אילטקיה צמחונית עם נטיה לטבעונות הגיעה איתו לביקור ובזכותה נהנינו מערב בישולים איטלקיים משובח שלקחה על עצמה. באותה ארוחת ערב שיכללתי את הגביניות המתחכמות האלה (כשהסתבר שגם "ללא גלוטן" הצטרף לרשימת הדרישות), אבל הדבר הכי טוב שיצא משם הוא הפסטה באבוקדו. להמשיך לקרוא
לקרניסטים זוללי ביצים הקונספט של להקדיש פוסט שלם למתכון לחביתה נשמע קצת דרסטי, שלא לומר ביזארי וחפפני. לעומת זאת כמעט כל טבעונית מצויה מכירה את היאוש הזוחל כששוב מגיע יום שבת בבוקר ודבר האחרון שבא לך זה להסתפק בסלט ירקות ושליכטה של גבינת סויה. אפילו בחום הכי גדול של הקיץ (כלומר: עכשיו) צריך על הצלחת איזה משהו חמים, ריחני, רצוי בגוונים זהובים שיעשה לך את ארוחת הבוקר. להמשיך לקרוא
יום לפני שבועות, מתכוני עוגות גבינה מטופוטי בכל הבלוגים והפורומים האהובים עלי, פרסומות מנחסות לגבינות ופשטידות על כל שלטי החוצות כל הדרך מהבית לעבודה ובחזרה, גבינ"ס תוצרת בית במדף התחתון במקרר, שני מיכלים של יוגור"ס לשתיה במדף העליון (היה שרב לפני יומיים, אז מייד העמדתי קערות על השיש – מה שצריך כדי לייצר יוגורט לבד זה רק יום חם), תוכניות מעניינות לארוחת שבועות ומה… מה שיש לי להציע לכם לחג הוא מתכון של הגויים, שלא קשור איך שלא מסתכלים על זה? להמשיך לקרוא
מיני-פוסט.
אולי שמתן לב, ממש לא מזמן פירסמתי פוסט ארוך ומפורט על קיש בטטה. יש שם בצק קל להכנה וטעים להפליא , גם אם לא ממש בצד הבריא של הסקאלה. בבצק יש גם מרגרינה וגם שמן אבל אם זה יעזור, אפשר לשלם מס-מצפון-נקי ולהכין אותו מתערובת של חצי קמח רגיל וחצי קמח מלא.
כשפירטתי באריכות את סגולותיו של הבצק, גם הזכרתי שהוא יכול לחכות במקרר או במקפיא, ומה שאני עושה הוא להכין כמות לשתי תבניות (הכמות שבמתכון) משקיעה בקיש אחד ואחרי כמה ימים מאלתרת את השני. להמשיך לקרוא
לאחרונה שמתי לב שבבלוג אין מספיק מתכונים עם טופו (לכן השלושה האחרונים הם נסיון מהיר לפיצוי). באופן מוזר, הסיבה לזה היא שאני מבשלת ה-מ-ו-ן עם טופו. שנינו, הבשלנית ובנהזוג שנאלץ לנקות את המטבח אחריה בזמן שהיא ממהרת למחשב לשחזר את המתכון, מאוד אוהבים טופו. אנחנו עד כדי כך אוהבים טופו, שימו לב, שקוביות טופו כפי שהוא (בלי השריה, הקפצה או בישול בתבלינים – שהן שלוש השיטות הידועות להסוות את העובדה שלטופו כמעט אין טעם – פירוט שלהן תמצאו כאן, "מה לעשות עם טופו") מוצאות דרכן לסלט הירקות, ככה סתם, עם רוטב נחמד ובלי יותר מידי עניינים. להמשיך לקרוא
[אחת מהתמונות הפותחות הכי פחות מעוררות תאבון. מי שישרוד את הפוסט יקבל פיצוי]
לפעמים אני צריכה איזו צביטה קטנה או כמה טיפות של מים שירעננו את מוחי ויזכירו לי שאני עדיין רוב הזמן בתוך הבועה הקטנה שלי, בין החברים הטבעונים, המשפחה המתרגלת, חנויות הטבע והמסעדות הידידותיות לטבעונים בעיר הכי טבעונית בישראל (טוב, יש לי חולשה לת"א). לפני יומיים זה היה סתם משעשע ולא מעצבן (חכו, חכו, תיכף אספר לכם מה זה מעצבן), כשבסופר השכונתי, ממש ליד הבית, ניסיתי למצוא חבילת טופו שמשום מה נעלם מעיני. בצר לי שאלתי את אחד העובדים והתשובה שלו היתה הדבר האחרון שציפיתי לו: להמשיך לקרוא
במקור התכוונתי לקרוא למתכון "ירקות חורף מוקפצים עם קייל וטופו" , אבל חלף שבוע, הכוונה נשארה בחלל האויר ועוד לא ירדה לדפוס וכבר הספקתי להכין גירסה אביבית לאותו מתכון בדיוק, עם ירקות אחרים וצורת חיתוך אחרת, אבל בעצם אותו העקרון. אז במקום לשנות ל- "ברוקולי ופלפל אדום מוקפץ עם טופו", המתכון הזה הולך להיות מודולרי למהדרין. להמשיך לקרוא
נתחיל בגילוי מרעיש: אם לבלוגרית יש חברה מקסיקנית, זה די הורס. ואני מתכוונת הורס במובן המילולי ולא "הורס" במובן הרוביקרוזנטלי. להמשיך לקרוא
נכון שיש אנשים עם דעות קדומות נגד אוכל? אז הנה, אני פוצחת בווידוי: גם לי יש. למרות ה-כ-ל עדיין כששמים אחד מול השני בעימות ישיר פירות מול ירקות – ברור מי המנצח הגדול. להמשיך לקרוא
השמחה האמיתית שמביא איתו החורף היא המרקים. ארוחה חורפית טובה תמיד צריכה להפתח במרק, ורצוי מרק עם תוכן – לא נסתפק במרק ירקות דליל וקליל. אנחנו הולכים על הדבר האמיתי להמשיך לקרוא
ירק לכל פועל 