על מה לעשות בקייל כתבתי כאן לפני כמה שבועות, והינה בכלל בלי שהתכוונתי אני חוזרת אליו שוב. הפעם הקייל הוא לא הכוכב האמיתי של המתכון – הגיבור שתופס את מרכז הבמה הוא החורף, וההכרח המופלא שמגיע איתו: מרקים סמיכים ומשביעים.
ואם כבר, כדאי להתעמת כבר מההתחלה עם האמת המלאה: הקייל הוא לא הכרח המציאות פה. הוא ירוק, טעים, בריא ומשביע אבל גם כרוב רגיל או עלי מנגולד או שילוב של השניים יתן תוצאה מצויינת, חמצמצה (ועל כך בהמשך), משביעה, והכי חשוב ירקרקה. המרק הזה הוא בעצם להמשיך לקרוא
מרק חמצמץ של קייל ואורז
להגיב
המרק הזה מאוד קמצני ברכיבים. יש בו שני ירקות, דגן אחד ותבלינים. אני יכולה לבנות תאוריות שלמות (ובכלל לא רעות) על ההתמקדות בליבת הענין- 
את הפוסט הזה תכננתי לפתוח בהתפייטות ארוכה וסתווית על מרקים חמים, על הקרירות בערבים ועל הנחמה שקערית מרק יכולה להציע. אבל, המציאות חזקה מהבלוגרית ושאיפותיה הפיוטיות. את הבלוג הזה אפתח בציון הפריט הכי חשוב במזווה שלי 
ירק לכל פועל 