מרק עדשים ובטטות סתוי

לפעמים אני מצטרפת למכחישי הסתיו, מאלה שאומרים שאין באמת בישראל דבר כזה. יש הרבה חום וזיעה וקיץ, ואז פתאום מתחיל הגשם וזהו, נכנס החורף. אבל המחשבה על העונה הזו כל כך כובשת, עונה שבה מנשבת רוח נעימה, שעלים יבשים מרפדים את המדרכות, שאפשר סופסוף ללבוש את החולצות ארוכות השרוול אך הדקות שברגע של חולשה קניתי כי חשבתי שיש כזה דבר, סתיו. אז גם אם מדובר בפנטזיה, ועל המדרכות יש בעיקר פירות דביקים של עצי פיקוס ובבוקר חם ובערב קר ואין שום דבר באמצע, מרק של סתיו היא דרך נהדרת להתחבר לפנטזיה.

תבשיל עדשים מהיר

(עם פלפלים, עגבניות כרישה ומנגולד….)

במקור, ההשראה של המתכון הזה היא מתבשיל עדשים שאכלתי פעם מזמן בפועה, שזו מסעדה נחמדה בשוק הפשפשים עם אופציות טבעוניות מעניינות בתפריט (לפחות היתה – כבר מזמן לא יצא לי לבקר). התבשיל ההוא היה של מש עם טחינה ודברים אחרים, אבל במטבח הביתי עבר כמה גלגולים עד שהגיע לנוכחי, שחביב עלי מאוד כי הוא טעים אבל גם בזכות הפתרון שהוא מציע למנגולד.

מג'דרה קיצית – סלט עדשים וקוסקוס

טוב, אני לא באמת מציעה שתאכלו מג'דרה בחום הזה. מנגד, אני ממליצה בחום (בחירה מעניינת של מילים) להמשיך עם שנאת-התנור שנגזרת עלינו כמידי קיץ ולדבוק במאכלים קרירים, לא מסובכים, ושדורשים כמה שפחות הדלקה של להבת הכיריים.

זהו בדיוק. מנה משביעה בלי להרגיש כבדה, שיש בה יותר עבודת סכין מבישול, והיא צבעונית וטעימה.

מרק עדשים קלאסי

יכול להיות שיש מי שחושב שאני קצת מגזימה בתאורים שלי על אהבת המרקים. נדמה לי שאני לא. מרגע שמתחיל מזג האויר להתקרר ואפשר כבר להנות ממרק חם, הבית נכנס למשטר מרקים אדוק. בכל שבוע שני סירים גדולים של מרק אמורים לכסות 5- 6 ימים, ולפעמים גם ביום השביעי נכנס מחוץ לתור איזה מרק מיסו קטן או מרק נודלס. אבל חוץ מזה שמרקים זה מה-זה-טעים, אני משתדלת לנצל אותם כדי לדחוף פנימה גם כל מיני חיזוקים תזונתיים חוץ מהירקות.

סלט עדשים מחופש

לפעמים אני מוצאת את עצמי מחפשת רעיונות למנה "עיקרית" טבעונית [=אצלי בלקסיקון זו מנה שיש בה חלבון, סוג של "שניצל" בניגוד ל "פירה" או "סלט", ותסלחו לי על היצמדות לתפיסות ארכאיות וכנראה לא ממש רלוונטיות] אבל שלא נראית כזו – מנה שמתחפשת. אחת הסיטואציות בהן זה קורה היא

ממרח חומוס מעדשים כתומות

הבוקר, שבת בבוקר שקט במיוחד