[אחת מהתמונות הפותחות הכי פחות מעוררות תאבון. מי שישרוד את הפוסט יקבל פיצוי]
לפעמים אני צריכה איזו צביטה קטנה או כמה טיפות של מים שירעננו את מוחי ויזכירו לי שאני עדיין רוב הזמן בתוך הבועה הקטנה שלי, בין החברים הטבעונים, המשפחה המתרגלת, חנויות הטבע והמסעדות הידידותיות לטבעונים בעיר הכי טבעונית בישראל (טוב, יש לי חולשה לת"א). לפני יומיים זה היה סתם משעשע ולא מעצבן (חכו, חכו, תיכף אספר לכם מה זה מעצבן), כשבסופר השכונתי, ממש ליד הבית, ניסיתי למצוא חבילת טופו שמשום מה נעלם מעיני. בצר לי שאלתי את אחד העובדים והתשובה שלו היתה הדבר האחרון שציפיתי לו: להמשיך לקרוא