המתכון המקורי הוא של גלעד, שבהתחלה הכרתי את האתר שלו שהוא אוצר בלום של מתכונים למאפים מתוקים (ולא מתוקים). אח"כ התרחבה היכרותנו הוירטואלית בזכות פרוייקט "אתגר האפיה הדו-שבועי" שעליו הוא ניצח בפורום צמחונות וטבעונות בתפוז, בחוויה שהיתה לי מוזרה ומרתקת – אפיה בצוותא עם קהילה וירטואלית, בתוך פרטיות המטבח שלי. אחרי שגלעד באתגרים האלה גרר אותי פעם אחר פעם להרפתקאות קולינריות שאני לא רגילה אליהן (שמרים? לחם?!), הכתיבה שלי על חוויות הבישול והאפיה בסופו של דבר התגלגלה לבלוג הזה (תודה גלעד (: ).
כאן למשל איתגר גלעד את קהילת טבעוני תפוז בפשטידת קישואים. הפשטידה היתה חביבה לטעמי אבל שיניתי את יחסי הכמויות, עדכנתי את התיבול ובמיוחד החלפתי את הקישואים (שכבודם במקומם מונח) בגזר. בגלל השימוש בגזר שהוא יחסית יבש ולא מלא נוזלים, הפשטידה יוצאת לא רכה מידי, ולכן אני מעדיפה אותה כך.
מה שעוד נחמד בה הוא שאפשר לשנות את התיבול ולהפוך לגמרי את הטעם של הפשטידה (פרטים בהמשך!), וכמובן שאפשר להמיר את הגזר בירק אחר ורק לוודא אם הוא יחסית ירק "רטוב" (כמו דלעת) שמייבשים אותו אותו מאוד במחבת או מוסיפים עוד קצת שיבולת שועל. אני משתדלת להכין כמות כפולה, ואז את הפשטידה השניה חותכת לפרוסות ומקפיאה ובעת מצוקה (אין אוכל בבית ) : ) מחממת בטוסטר אובן.
עדכון בעקבות כמה נסיונות משפחתיים: שדרוג מומלץ הוא להחליף חצי מהגזרים בבטטה. הבטטה מקבלת את אותו טיפול כמו הגזר (תקראו בהמשך) ומשדרגת עוד יותר את הטעם.
זו פשטידה בלי בסיס בצק והעיסה שלה מורכבת מהרבה ירקות (גזר, בצל, פטרוזליה), טופו, שיבולת שועל וקצת טחינה לייצוב, שזה מספיק מבחינתי לסווג אותה על הצד הבריא, כמנה עיקרית משביעה. לממהרים: פרטים מדוייקים של כמויות ומתכון מקוצר – למטה.
אני משוויצה במעבד המזון שלי שאחרי שנים רבות רבות של הסתפקות בבלנדר מוט, פתח לפני עולם שלם של אפשרויות. תודה רבה יקירי.
לפשטידה הזו יעזור מעבד מזון , אבל אפשר להסתדר גם עם בלנדר מוט. אם יש מעבד מזון, מתחילים בלגרר על דסקית של גרור גס את הגזרים, ולפרוס את הבצל לרבעי טבעות. אם אין מעבד מזון – מפשילים שרוולים ומגררים על פומפיה (כמות לפשטידה אחת זה לא נורא, שתי פשטידות כבר יעשו לכם יבלות באצבע המגררת, אז כדאי למצוא שותפים לפשע שיחלקו בנטל).
במחבת רחבה עם קצת שמן מטגנים את הבצל עד שרק מתחיל להזהיב, מוסיפים את הגזר ומממשיכים לטגן ולערבב מידי פעם (בלי מכסה – כדי שהנוזלים יתאדו).
במקביל, מכניסים למעבד המזון (אין צורך לנקות, שאריות הגזר לא יזיקו לאף אחד) את הטופו חתוך לקוביות עם טחינה, פטרוזיליה (להשתדל לחתוך ולשמור למטרות טובות יותר את רוב הגבעולים, אבל לא נורא אם יסתננו קצת פנימה) + תבלינים ומעבדים למחית חלקה. בהיעדר מעבד מזון, חותכים לקוביות קטנות את הטופו ומועכים עם בלנדר מוט– התוצאה אמורה להיות טובה מספיק.
התוצאה היא תערובת מאוד סמיכה, כמעט מוצקה, אבל היא תתרכך ב
רגע שנערבב אותה עם הגזר החם. ממשיכים לערבב מידי פעם את הגזר עד שהוא כבר התבשל. בשלב הזה מערבבים יחד את הגזר, הטופו ושיבולת השועל, טועמים ומוסיפים תבלינים אם צריך. התוצאה אמורה להיות תערובת סמיכה, וממש לא נוזלית.
זהו. מוכן. מכניסים לתבנית אינגליש קייק משומנת (תבנית קרטון חד פעמית אין צורך לשמן), אפשר לפזר למעלה קצת פירורי לחם ולטפטף מעט שמן זית ליצור מעין קראסט – אבל זה לא הכרחי.
ועכשיו קצת על טעמים:
את התמונות צילמתי עם פשטידה בטעם "מזרחי" בתיבול כמון, כורכום, פפריקה, פלפל קאיין (אדום) מלח ופלפל – שהשלימו את הפטרוזיליה (יעבוד גם עם עלי זעתר).
אפשר להפוך את הפשטידה על פיה אם משתמשים בבזיליקום, מלח, פלפל, ואגוז מוסקט (אפשר להוסיף גם צנוברים אם מרגישים נדיבים).
וורסיה שלישית היא תימין (אותו מוסיפים לגזר כבר בשלב הטיגון הראשוני), שאותו אפשר לשדך לפלפל אנגלי, פפריקה מלח ופלפל, ועוד היד נטויה.
ומי שאוהב מוזמן להוסיף 2 כפות שמרי בירה.
בתבנית הקרובה יותר – ציפוי פרורי לחם ומעט שמן זית, ברחוקה הפשטידה ללא ציפוי
מתכון כמו שצריך:
5 גזרים בינוניים >> מגוררים גס [או 3 גזרים + בטטה במשקל 400 גר' בערך]1-2 בצלים >> ברבעי טבעות חצי חבילת פטרוזיליה (להשתדל בלי גבעולים)
1 כוס שיבולת שועל דקה
150 גרם טופו 1 כף גדושה טחינה גולמית תיבול: מלח, פלפל, כמון, כורכום, פפריקה, מעט פלפל חריף (קאיין) פרורי לחם (אופציונאלי)
את הגזר [והבטטה אם הלכתם על חצי-חצי] והבצל מטגנים-מערבבים בלי מכסה עד שמתרכך ומוציא נוזלים; את הטופו הטחינה הפטרוזיליה והתבלינים מועכים למחית במעבד מזון. מערבבים יחד את שתי התערובות עם שיבולת השועל, אופים בתבנית אנגליש קייק קטנה בחום של 180 מעלות ל- 40 דקות. הפשטידה יוצאת קצת רכה, היא מתייצבת יותר אחרי לילה במקרר (אבל אפשר גם לאכול אותה מייד).
ירק לכל פועל 