בננה מקורמלת לכבוד חג האילנות, בשתי גרסאות

מטעמים השמורים במערכת הבלוג (שקשורים לקירבה חשודה לתאריך יום ההולדת שלי) ט"ו בשבט היה מאז ומעולם אחד החגים האהובים עלי. פרחים, עצים, פירות (יבשים!) – שילוב כזה מוצלח, שגולת הכותרת שלו היא טיול בחוץ במשך היום ומשלוח מנות של שקדים, אגוזים ותאנים מסבתא וסבא לקראת ערב. לצערי הרב המדינה שלנו לא מכירה בצרכים החגיגיים של האזרחים הבוגרים שלה, ובחגים הכי כייפים שוללת מאיתנו את החופש שקיבלנו כילדים

מאפינס/עוגת אפרסמונים ופירות יבשים לט"ו בשבט

פוסט לחגיגי לכבוד חג הטבעונים!

גם צלחת הקחוונים המקסימה היא מזכרת מסבא וסבתא, יחד עם מסורת משלוח הפירות היבשים בכל ט"ו בשבט, עטופים בהמון אהבה

מסיבות השמורות במערכת, ט"ו בשבט הוא חג אהוב עלי במיוחד. גם מחבקים עצים, גם אוכלים פירות יבשים ואגוזים – חג מצוין. פוטנציאל הקינוחים בו הוא עצום, אבל האמת היא שהכי טעים זה לקבל מסבתא וסבא משלוח מנות לט"ו בשבט שמכיל שקיות קטנות של כל מיני פירות יבשים (תאנים, תמרים, משמשים, שזיפים, שקדים ואגוזים) ולאכול מכל שקית לסירוגין.