עוגת גלידה-קוקוס עם אטריות קדאיף

 וגם גרסה של עוגת גלידה וניל

עוגת גלידהאמא שלי ממש טובה בקינוחים. תמיד היתה. כשהייתי ממש קטנה עוגת הגלידה בצורת פירמידה היתה פסגת שאיפותי (מלבן ביסקויטים ארוך , כמה שליכטות של גבינה ממותקת עם דובדבנים מסוכרים באמצע, ואז קיפול זהיר של שני צידי המלבן למרכז יצר פירמידה ממולאה בקרם. אושר שאין שני לו). אח"כ למדתי להעריך רולדות אווריריות ממולאות בקרם, עוגת היער השחור, מרנג לימון ועוד כהנה וכהנה. והנה, לפני קצת יותר מחמש שנים נטרפו כל הקלפים ועננים כבדים כיסו את שמי ממלכת העוגות. נכון שכבר לא מעט זמן טעמי דיאטות, בריאות וזמן פנוי הורידו את תדירות העוגות המפוארות ולא פעם נהנינו מקינוח בריא של קרם פירות בשני צבעים (המומחיות של אבא) או סתם סלט פירות ענקי. עדיין בימי הולדת, חגים וגם סתם ככה, חגגנו מידי פעם על עוגה טובה של אמא. ועכשיו, הבת שלה עצמה ובשרה (אני) מגיעה עם הטירוף הטבעוני הזה, מילא בלי שמנת מתוקה – בשביל זה יש שמנת פרווה – אבל בלי ביצים?! אין חיה כזו (….גלעד איילון חושב שבאמת אין חיה כזו….).

ואמא שלי, שפעם היתה לוקחת על עצמה כל אתגר קונדיטורי חדש ונענית לו ללא מורא, הרימה ידיים. אחרי נסיון כושל אחד של עוגת גבינה – טופו (מתכון גרוע שאני מצאתי. אשמתי) סירבה להמשיך ולבדוק את המתכונים הטבעוניים ששלחתי לה. קולות המרמור שעלו בקרב הדור הצעיר שלחו אותי ואת אחותי שנאלצה לשתף פעולה לסדרת התנסויות טבעוניות, מוצלחות יותר ומוצלחות פחות, אבל שרדנו.

עוגת גלידה קדאיףביום ההולדת האחרון של בנהזוג התלבטתי באיזו עוגה טבעונית לבחור ונזכרתי באחת העוגות שהוא הכי אוהב, עוגת גלידת-הוניל-אטריות-הקדאיף המצויינת של אמא שלי. גלגלתי אותה כמה דקות בראש והשתכנעתי יותר ויותר: היא נולדה להיטבען. אין בה ביצים (אטריות דקות הן גם כך ללא ביצים), את השמנת המתוקה נחליף בפרווה – ונגמר כל הסיפור. עוד כמה ימים הסתובבתי עם העוגה בראש,  התייעצות עם חברה טובה שמבינה בעוגות ובטבעונות, וזהו. פיצחתי את הענין. במקום עוגת הווניל המקורית (שיש גירסה שלה בסוף), אפשר להשתמש בקרם קוקוס ולהשתבח בעוגת קוקוס טעימה וטבעונית בלי שום תחליפים ופשרות.

הבסיס והציפוי (שהם בדיוק אותו דבר) מורכבים מאטריות הכי דקות שתמצאו בחנות (אבל לא אטריות ביצים), מטוגנות במחמאה, סוכר, שקדים ואגוזים. זה קצת מנג'ס, אני מודה, בייחוד שצריך לעשות את הכל פעמיים – פעם אחת לבסיס (2/3 כמות) ובפעם השניה לציפוי, כי אחרת הציפוי יתקשה לגמרי. עלתה בדעתי האפשרות של להכין הכל בבת אחת, לשטח 2/3 תערובת בתוך התבנית כבסיס ושליש לשטח בצד על נייר אפיה שעליו סימנתם עיגול בגודל התבנית. ואז, כשמגיע תור הציפוי בזהירות להעביר את שכבת הציפוי מנייר האפיה לעוגה עצמה. לא היה לי האומץ לנסות, אבל אם מישהי מרגישה מחסור בזמן ועודף אמונה – בבקשה לנסות ולחזור לספר.

אטריות קדאיף - עוגת גלידהקחו בחשבון שהמתיקות בעוגה באה דווקא מהבסיס והציפוי, הקרם הוא לא מאוד מתוק (תטעמו). אם אתם בקטע של מתוק-מתוק, אפשר להוסיף אבקת סוכר בשלב ההקצפה אחרי הטעימה (ולקחת בחשבון גם שבצורת גלידה קפואה המתיקות פחות מורגשת).

עוד טיפ אחד קטן, למי שאוהב את הקוקוס אבל הקטע עם הקדאיף גדול עליו, אפשר לגנוב בסיס לעוגה מכאן או מכל מתכון דומה אחר של ביסקויטים מפוררים עם קצת נוזלים, ולדעתי עדיין יצא נחמד, גם אם פחות מפואר.

 ומכיוון שמדובר בעוגה, צריך מתכון מסודר:ranking 3

חומרים לתבנית עגולה 24-26

tableלגירסת הווניל אפשר להחליף את נוזלי הקרם ב:

2 שמנת מתוקה פרווה (כמו ריצ') שקוררה טוב במקרר + 2 כוסות משקה סויה או שיבולת שועל קר, ולוותר על הקוקוס. חוץ מזה הכל אותו דבר.

Table 2מקלפים את השקדים: מכניסים את השקדים (שקדים טבעים, לא קלויים) לקערה ושופכים עליהם מים רותחים. משאירים כך עד שהמים פושרים, ואפשר בקלות להחזיק את השקדים – הקליפה תתקלף בקלות בלחיצה.

מרפדים תבנית עגולה בנייר אפיה שגוזרים לצורה של עיגול בקוטר המתאים (קצת מלאכת יד!).

קדאיףממיסים במחבת בערך 2/3 מחומרי הבסיס (פירוט בטבלה): מתחילים במחמאה עם סוכר, כשהסוכר מתחיל להתמוסס מוסיפים אטריות קדאיף ומתחילים לטגן בזהירות, כשהאטריות מתחילות לשנות את הצבע מוסיפים שקדים + אגוזים וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב עד שהאטריות משחימות ורוב החמאה והסוכר נספגו. צריך לעבוד בזהירות כי בטמפרטורה גבוהה מידי האטריות והסוכר יישרפו, אז לא להפסיק להשגיח אפילו לרגע ולערבב לעיתים תכופות. זה לוקח כמה דקות, לא נורא.  אם אתם משתמשים בסוכר דמררה – בטמפרטורה לא ממש גבוהה סוכר דמררה לא יתמוסס אבל זה לא משנה, הוא עדיין יידבק לאטריות וזה גם בסדר. את התערובת החמה משטחים בתבנית המרופדת בנייר אפיה. אפשר לתת לתבנית לחכות על השיש ואפשר להכניס לביקור מהיר במקפיא. חוזרים מהר למחבת ומנגבים אותה כי לשאריות הסוכר נטיה להתקרש ולעשות חיים קשים למסכן שצריך לנקות אותן. הפעם זו בעיה במיוחד כי אי אפשר סתם למלא מים במחבת ולהשאיר אותה לכח העזר שיבוא אח"כ לנקות, כי עוד שעה בערך נצטרך אותה שוב.בסיס קדאיף לעוגת גלידה

מקציפים את הקוקוס והפודינג: את פחיות קרם הקוקוס מכניסים למקרר כמה שעות מראש, שיהיו קרות. צריך קרם עם אחוזי שומן גבוהים יחסית (17-20%), אבל לרבע הפחית אחרון אפשר להסתפק בנוזל קוקוס. מנערים טוב את הפחיות לפני שפותחים אותן ואז פותחים בזהירות ומוציאים את כל התכולה לקערת הקצפה. אם הנוזלים נפרדו – לנוזל צלול יותר ולמן חמאה סמיכה, נותנים ערבול קצר על מהירות מאוד איטית כדי שיחזרו למרקם ההתחלתי. מוסיפים את שתי חבילות פודינג הוניל ומקציפים במהירות גבוהה משהו כמו 3 דקות, מוסיפים את הקוקוס הטחון ומערבלים עוד כדקה (זה גם הזמן להוסיף אבקת סוכר אם לא מספיק מתוק לכן), עד שיש קרם סמיך ויציב.

מעבירים את הקרם לתוך התבנית כך שיצפה את הבסיס, מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא. רצוי לתת לזה להתקרר בערך שעה במקפיא לפני השלב הבא.עוגת גלידה

חוזרים על השלב הראשון עם החומרים שנותרו, שזה בערך שליש מהכמויות של חומרי הבסיס (כבר השווצתי בטבלה היפה שהכנתי למעלה?). את התערובת החמה המוכנה מניחים בזהירות רבה על העוגה (קחו בחשבון שאי אפשר יהיה לשטח יפה כי זה ישקע בתוך הקרם, אז להניח כל פעם כף) – החלק הזה אמור להיות קישוט ולא ליצור שכבת כיסוי אחידה כמו התחתית. מחזירים למקפיא ללילה. צריך להוציא מהמקפיא משהו כמו עשר דקות – רבע שעה מראש כדי שהעוגה קצת תתרכך ותהיה יותר קלה לאכילה. חוויה מעניינת כשלעצמה כששוכחים לעשות את זה מראש ואז צריך לעביר רבע שעה בהתעלמות אלגנטית מהעוגה שעל השיש שמפשירה באיטיות קשה מנשוא.

עוגת גלידה קוקוס

2 מחשבות על “עוגת גלידה-קוקוס עם אטריות קדאיף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s