גספצ'ו – מרק עגבניות קר

החלק השלישי בפרויקט מרקי הקיץ גם הוא קלאסיקה אהובה, שמצטיינת במהירות הכנה, טעימות ופוטנציאל שדרוג משובח.

גספצ'ו, כידוע, הוא מרק עגבניות ופלפלים אדומים טרי (לא מבושל) שאפשר ללוות בכל מיני תוספות – ומכאן מגיע פוטנציאל השדרוג. הצעות ושילובים תיכף יבואו, אבל (גם) הפעם אתחיל מהסוף: אם רוצים להרשים את האורחים או סתם להתפנק בזוג, אפשר במעט מאוד עבודה לייצר הגשה ממש נחמדה. מכינים את המרק הבסיסי (מראש, הוא יכול לעמוד גם כמה ימים במקרר), ולפני ההגשה מכינים מגוון גדול של תוספות אפשריות, כל אחת בקערית נפרדת. לשולחן מגישים קערת גדולה מזכוכית מלאה במרק (עם כמה קוביות קרח צפות, בשביל להגדיל את האפקט) וכל אחד ממלא לו מנה ובוחר איזה שילוב תוספות שבא לו. באופן מוזר, קצת הפעלה של האורחים יוצרת אשליה של אירוח מושקע.

גספצ'ו הוא מרק וותיק וידוע, אבל את פריצת הדרך גיליתי בזכות אחת מעיתונאיות האוכל הטובות (אולי שרי אנסקי, אולי נירה רוסו, זה היה לפני די הרבה זמן והספקתי לשכוח, אבל בתמורה אני מפרגנת לשתיהן באותה מידה). היא הציעה להשתמש בעגבניות תמר (העגבניות הטובות ביותר בעולם…) והעלתה רעיון מהפכני: אין צורך בכלל לקלף את העגבניות! אמנם הרעיון הזה חסך רק 10 דקות עבודה, אבל הוא העיף את האלמנט היחיד של "טירחה" במתכון והפך אותו לכוכב לבלוגריות עצלניות. כל מה שצריך הוא לדחוס פלפלים ועגבניות (בלי עוקצים בבקשה) לתוך כלי, לזרוק פנימה כמה שיני שום ואיזה חצי בצל סגול ולהפעיל בלנדר מוט. לא תאמינו כמה מעט עבודה…

היחס בין עגבניות לפלפלים הוא בערך חצי חצי במספר, אבל לאוהבות הפלפל אני ממליצה לרמות לכיוון הנכון – עוד פלפל אחד מדגיש את הטעם הפלפלי, ישמח לבב ויוסיף עוד ויטמין סי למקפידות התזונה המאוזנת . כמעט שכחתי – לבריאותניים אפשר למכור את המרק במסווה פצצת ברזל (מהעירית והנענע) משופר ספיגה (ויטמין סי בעגבניות ופלפלים!) עשיר בסיבים (קליפת המלפפון) ודל בקלוריות (כל שלוק מוריד 100 גרם מהמשקל!). אני לא מתחייבת שהם יאמינו, אבל בטוח שיהיה להם טעים.

התוספות למרק הזה צריכות להגיע חתוכות  לקוביות קטנות או מגוררות או קצוצות. פרוסות גדולות לא יתקבלו בברכה. האפשרויות הן מגוונות, אבל הבסיסיות שבהן הן מלפפונים, פלפלים (כן, עוד), ועשבי תיבול כמו עירית, בצל ירוק, פטרוזיליה, בזיליקום, נענע או רוקט. אפשר גם לפרוס עגבניות שרי קטנות לפרוסות דקיקות או לקצוץ צנון. וכמובן, התענוג האמיתי הוא לזרוק פנימה קרוטונים של לחם ישן או בגט שסתם חיממתם בטוסטר . לאחיינית שלי מותר גם להשתמש בשקדי מרק טבעוניים. עוד שדרוג מפתיע הוא לקנות מיץ עגבניות בקרטון, ולהקפיא אותו בתוך מגשוני-סיליקון שמיועדים לקוביות קרח, או בשקיות מיוחדות להקפאת עיגולי קרח. כשמגישים את המרק זורקים פנימה 3-4 קוביות מיץ עגבניות קפוא ודופקים חיוך של סטייל.

התיבול הבסיסי הוא מלח, פלפל, מעט סוכר (כן! להדגיש את מתיקות הפלפלים), מעט או הרבה פלפל חריף וקצת פפריקה. חיזוק מומלץ הוא זילוף קצת שמן זית או כמה טיפות מיץ לימון, וגם כמון הוא תוספת מעניינת. כשאני מכינה את המרק מראש, אני מכינה כמות כפולה או של הבסיס, שיספיק לפחות לפעמיים ושומרת במקרר. לפני ההגשה מוסיפים קצת מים קרים כדי להגיע לסמיכות הרצויה, את התיבול, וכמובן גם את התוספות. אני את התבלינים אני מוסיפה לפני ההגשה כי יש לי דיעה לא מבוססת שכשהעגבניות הטריות שורות בתבלינים כמה ימים, זה לא מוציא מהן את הצד הטוב, אבל אין לי הוכחות.

גספצ'ו – מתכון

כארבע מנות

2-3 פלפלים אדומים

3 עגבניות

1/2 בצל סגול קטן

2 שיני שום

מים קרים לדילול

תיבול: מלח, פלפל, פפריקה, מעט סוכר, מעט פלפל חריף (קאיין)

להגשה: מלפפונים קצוצים, נענע קצוצה, עירית קצוצה, מעט שמן זית

טוחנים את העגבניות (אין צורך לקלף), הפלפלים, הבצל ושיני השום יחד (את השלב הזה אפשר לעשות גם כמה ימים מראש). אם צריך מוסיפים מעט מים קרים עד שמגיעים לסמיכות הרצויה. מתבלים ומוסיפים מלפפונים בקוביות, עירית ונענע קצוצה וזולפים כמה טיפות שמן זית. אפשר להגיש עם קוביות קרח.