בננה מקורמלת לכבוד חג האילנות, בשתי גרסאות

מטעמים השמורים במערכת הבלוג (שקשורים לקירבה חשודה לתאריך יום ההולדת שלי) ט"ו בשבט היה מאז ומעולם אחד החגים האהובים עלי. פרחים, עצים, פירות (יבשים!) – שילוב כזה מוצלח, שגולת הכותרת שלו היא טיול בחוץ במשך היום ומשלוח מנות של שקדים, אגוזים ותאנים מסבתא וסבא לקראת ערב. לצערי הרב המדינה שלנו לא מכירה בצרכים החגיגיים של האזרחים הבוגרים שלה, ובחגים הכי כייפים שוללת מאיתנו את החופש שקיבלנו כילדים (חופש פורים, חופשת חנוכה – מישהו זוכר?). בכל שנות חיי הבוגרים לא נפלתי על מעסיקה מתקדמת מספיק שארגנה סיור נטיעות בט"ו בשבט, ולכן החלק הטיולי כבר מזמן נמנע ממני. לעומת זאת, את המסורת של סבתא אני מקפידה לשמר ברכישה פרועה של פירות יבשים מכל הסוגים והמינים המוזרים (עגבניות שרי מסוכרות?! מה נפל עלי?).

ולמרות כל זה, הקינוח שהחלטתי להציע הוא מפרי האילן הטרי: פירותי, אגוזי, ובייחוד גמיש ומגוון עד מאוד. אני מביאה כאן שני מתכונים מאוד דומים, ומאוד שונים. אחד בריא-בריא-בריא, בלי טיפת סוכר (רק מתיקות הפרי), בלי שמן ועם מבחר של מרקמים, צבעים וטעמים מחמצמץ ועד מתוק. השני לשונאי הבריאות ואוהבי השחיתות: יש בו שמן (קוקוס), יש בו סוכר, אלכוהול, והכי חשוב – יש בו שוקולד. כי בעצם, בננה ושוקולד זה כמעט מתבקש.

אם אתן במצרברוח בריאותי מודע לעצמו לכו על האופציה הראשונה; אם בא לכן להתפנק לכו על השניה; או הכי טוב – קחו מה שאתם בוחרים מכל מתכון, שלבו איך שבא לכם, העיקר שיהיה טעים.

למי שמכיר אותי ואת הרתיעה שלי משמן עמוק ובן דודו הגרוע ממנו, טיגון כל מיני תערובות מצופות, יודע כבר לא לצפות לבננה-לוטי קלאסית. האפיה לא באה לתת נופך בריאותי (ממתקים מטוגנים טעימים מספיק כדי לכפר על הפשע) אלה לייצר קיצור דרך מעולה לכאב ראש במטבח.

לכן, ההכנה היא קצרה ופשוטה וכל מה שצריך הוא לשבור את הראש כדי לבחור בתוספת הרצויה. בקשר לנושא המתיקות – גם את הרוטב וגם את תערובות הציפוי רצוי שתטעמו ותחליטו האם להוסיף עוד המתקה או שמספיק. אני אהבתי גרסה פחות מתוקה, בנהזוג קיבל את הנסיון המתוק יותר והיה מאוד מרוצה, כי כרגיל זה ענין של העדפה אישית. רק קחו בחשבון שהבננה, שהיא פרי מוזר (ומסתבר שמאוד בריא) מקבלת טוויסט לא צפוי בחימום – איזו בת טעם חמצמצה שהמכורים לסוכר ירצו להמתיק.

המתכון הבסיסי בשתי הגרסאות זהה: בננה חצויה, שעליה בוזקים תערובת אגוזים מתוקה, ואופים בתנור או בטוסטר אובן. לצידה מגישים רוטב חם או קר (שוקולד או תות), שאותו כדאי להכין מראש. אני מעדיפה את המנה כולה חמה, טריה מהתנור, אבל הבננה טעימה גם בטמפרטורת החדר ובקיץ בטח גם קרה.

גרסה ראשונה: רק בריאות

הרוטב, ממנו כדאי להתחיל, מורכב מתותים שאותם מרסקים עם בלנדר מוט. לרוטב מוסיפים סילאן לפי הטעם, ובזה נגמר הסיפור. אלא אם כן אתם מתעקשים לעשות דברים מוזרים כמו להוסיף עוד ערך בריאותי למנה (תמרים ואגוזים לא מספיק?). אז אני התעקשתי והוספתי גם טחינה גולמית. מה אומר? לי זה היה טעים, אבל אני מוזרה וזה ידוע. הטעם מזכיר קצת חלבה, ואם מוסיפים טחינה רק לחצי מרוטב התותים אפשר לשחק ברוטב משני צבעים, שזה בכלל כיף.

אחרי שהרוטב מוכן, צריך לרסק את האגוזים. הכי כיף לשלב ממה שיש במקרר (או במקפיא): אגוזי מלך, לוז, ברזיל, קשיו או שקדים. אני מרסקת במטחנה הקטנה שמגיעה עם הבלדר-מוט בכמה לחיצות מהירות כדי שחלק ייטחן לגמרי אבל ישארו גם חתיכות. אפשר לקצוץ עם סכין או לחבוט טוב טוב עם פטיש או מערוך בתוך שקית בד. אחרי הוצאת האגרסיות הזו נגמרה העבודה: חוצים את הבננה לשניים לאורכה ושמים בתבנית מרופדת בנייר אפיה. מטפטפים סילאן, מפזרים אגוזים ואופים בחום בינוני (180 מעלות) בערך 12-15 דקות. מכינים מראש מרית טובה או כלי שטוח אחר כדי להעביר את הבננה לצלחת הגשה, כי היא מאבדת באפיה כל עמוד שדרה ויציבות שהיתה לה. מפזרים רוטב ואוכלים .

גרסה שניה: בטח איפשהו מתחת מסתתרת פה בריאות

גם בגרסה הזו כדי להתחיל מהרוטב. בסיר קטן ועל אש קטנה (לא באמת צריך להכנס לכל הטרחה של באן מארי, אתן יודעות) ממיסים בזהירות שלא יישרף: קוביות שוקולד מריר (אני מעדיפה 60% קקאו), חלב שיבולת שועל או חלב סויה או כל חלב צמחי אחר, סוכר וליקר אלכוהולי: קירש (שזה ליקר דובדבנים), ליקר תפוזים, או כל אלכוהול דומה. אפשר גם להוסיף אלכוהול לא מתוק כמו ברנדי, ולאזן עם עוד אקסטרא סוכר, אם כבר אז כבר. הכמויות שאני מציעה הן לקרם נוזלי ועשיר כשהוא חם, שהופך למוצק בקירור. כדי להשאיר אותו נוזלי גם כשיתקרר, צריך להכין אותו עם כמות כפולה של חלב צמחי (או שמנת צמחית למקפידות). כדאי לפני ההגשה לחמם את הרוטב קצת, כי רוטב שוקולד חם זה הכי שווה.

את תערובת האגוזים קוצצים כמו מקודם, אבל מיד מוסיפים לה סוכר חום כהה (או סוכר אחר) ושמן קוקוס. בט"ו בשבט, שזה חורף וקר, בטמפרטורת החדר השמן נשאר מוצק אבל לא נורא. מערבבים דקה בכפית את התערובת והשמן יתרכך וייספג בסוכר ובאגוזים. את הציפוי המשודרג הזה עורמים על הבננה החצויה (בתוך תבנית, על נייר אפיה) ואופים, 180 מעלות סביבות 12-15 דקות.

המתפנקות יגנבו מהבריאותיות כמה תותים שלמים, יטבלו אותם ברוטב השוקולד המתקרר עד 3/4 גובה וישימו בזהירות במקרר. אם אתם ממש בקטע, אפשר לנעוץ שיפוד בבסיס התות ולתקוע את השיפוד בחצי תפוח כדי שהתות לא יגע בצלחת ויתקרר בצורה שווה בלי קרחות. אם ישאלו אני מכחישה שזה הרעיון שלי.

אם הקישוט המושקע הזה לא יסחוט מחיאות כפיים סוערות, בפעם הבאה תגישו קערת פירות שלמים, שיקלפו לבד ויגידו תודה.

בננה מקורמלת – מתכון (4 מנות)

אפשרות ראשונה

4 בננות בשלות >> חצויות לאורכן

רוטב תותים –

250 גרם תותים >> טחונים לנוזל בעזרת בלנדר מוט

2-3 כפות סילאן

2 כפות טחינה גולמית (אופציונלי)

ציפוי אגוזים –

50 גרם תערובת של אגוזי מלך ולוז (או אגוזים אחרים כמו אגוזי ברזיל או קשיו) >> קצוצים

סילאן לזילוף

הכנה: מכינים רוטב מהתותים יחד עם 2-3 כפות סילאן (או יותר לפי הטעם), ניתן להוסיף גם טחינה. מניחים את הבננות החצויות בתבנית על נייר אפיה, מזליפים מעט סילאן ומעל מפזרים את האגוזים הקצוצים. אופים בתנור או בטוסטר אובן בטמפרטורה בינונית (כ 180 מעלות), בערך 12-15 דקות. מגישים חם או בטמפרטורת החדר עם רוטב התותים.

אפשרות שניה

4 בננות בשלות >> חצויות לאורכן

רוטב שוקולד –

100 גרם שוקולד מריר >> שבור לקוביות

2-3 כפות חלב שיבולת שועל או חלב צמחי אחר

3 כפות ליקר (כמו ליקר תפוזים, קירש או ליקר מתוק אחר)

1 כף שמן קוקוס

1 כף סוכר (או יותר, לפי הטעם)

ציפוי אגוזים –

50 גרם תערובת של אגוזי מלך ולוז (או אגוזים אחרים כמו אגוזי ברזיל או קשיו) >> קצוצים

1 כף גדושה שמן קוקוס

4 כפות סוכר חום כהה

הכנה: בסיר קטן על אש קטנה בוחשים וממיסים את השוקולד עם חלב שיבולת שועל, ליקר, שמן קוקוס וסוכר, ומניחים בצד. מערבבים את תערובת הציפוי (אגוזים, סוכר ושמן קוקוס). מניחים את הבננות החצויות בתבנית על נייר אפיה, ומפזרים מעל את תערובת האגוזים. אופים בתנור או בטוסטר אובן בטמפרטורה בינונית (כ 180 מעלות), בערך 12-15 דקות. מגישים חם או בטמפרטורת החדר עם רוטב השוקולד החם (הרוטב מתקשה כשמתקרר, אבל בחימום חוזר מתרכך שוב. לקבלת רוטב נוזלי גם בטמפרטורת החדר כדאי להוסיף עוד חלב שיבולת שועל).