מועקה.דרך לא משהו לפתוח פוסט בבלוג, אבל הפוסט יושב לו דרוך ומוכן בוורדפרס כבר די הרבה ימים. כשהוא צולם היינו בשלהי תקופת המשמשים, כשהוא הושלם הם כבר נעלמו ואני חוששת שאם אמשיך להחריש אותו, גם הנקטרינות יגמרו ויגיעו התפוזים. כל יום אני מחכה למחר, שייגמר כבר ויחזור מצבהרוח והחשק לפרסם אותו, אבל הזמן עובר וכלום לא משתפר. אז נעשה כאילו אנחנו לא טובלים כולנו במועקה עד הגרון, וקיץ, וכיף ונתחיל כאילו כלום:
<< והבהרה למי שהגיעה לפוסט אי שם העתיד הרחוק, בחיפוש אחרי מתכוני טופו אקזוטיים – הוא נכתב עכשיו>>
זוכרות אפרשזיף?
גודל של אפרסק,קליפה חלקה כמו שזיף, וטעם – משהו באמצע. אז הודות לדודה ויקי אני יודעת שזו לא באמת הכלאה של השניים, אלא סוג של אפרסק, שהשם הלועזי שלו, נקטרינה, איכשהו הצליח לגבור על ההלחם המוצלח אפרשזיף (שעושה חשק כפול). להמשיך לקרוא
ירק לכל פועל 