את הקייל גילינו (כמו את הדייקון ועוד מטעמים) בזכות החקלאית. כשאת מחליטה מרצונך עם הרבה נחישות (ולא בלי חשש) להיכלא מרצון ולהפקיר את חופש הבחירה במטבח לגחמות של עונות השנה ושל פגעי הטבע, לפחות יש גם בונוס של כל מיני ירקות מפתיעים שמופיעים במקרר. מנוי על ארגז ירקות קבוע הוא סוג של סידור מעניין שמביא למפתן הדלת כל שבוע ארגז קרטון (ולפעמים גם כמה נמלים) ובו תנובה של ירקות השדה לפי העונה, מזג האויר ומצבהרוח של השדה באותו שבוע, מה שיגיע יגיע. אני חושבת שחקלאית נועזת מספיק כדי לסמוך על האדמה שתניב לה ירקות משובחים כל השנה, פשוט לא יכולה לעמוד בפיתוי ולבדוק מה עוד אפשר להוציא מהשדה. בגלל זה מידי פעם אנחנו מקבלים ירק חדש, פרי הניסויים האלה. כשאחד כזה מצליח הוא הופך לחבר קבוע ואז צריך לשבור את הראש מה לעשות עם כל הקייל הזה. להמשיך לקרוא
קטגוריה: סלטים
מג'דרה קיצית – סלט עדשים וקוסקוס
טוב, אני לא באמת מציעה שתאכלו מג'דרה בחום הזה. מנגד, אני ממליצה בחום (בחירה מעניינת של מילים) להמשיך עם שנאת-התנור שנגזרת עלינו כמידי קיץ ולדבוק במאכלים קרירים, לא מסובכים, ושדורשים כמה שפחות הדלקה של להבת הכיריים.
זהו בדיוק. מנה משביעה בלי להרגיש כבדה, שיש בה יותר עבודת סכין מבישול, והיא צבעונית וטעימה. להמשיך לקרוא
סלט קר של אורז ודלעת
(או גריסי פנינה ודלעת)
בתור מי שגרה בתל-אביב, השילוב המנצח של חום ולחות הופך את הקיץ בשלב מסויים לבלתי נסבל. אני אוהבת לקטר על המרק המהביל שאנחנו חיים בו, אבל האמת היא שלמי שגרה בגינוסר, בכפר רופין או באליפז – לא פחות נורא. להמשיך לקרוא
ממרח חצילים וקשיו
לממרח הזה במקומות מסויימים היו קוראים "קרם". אם נניח רגע בצד את חוסר החיבה המובהק (שלי) למקומות שמתעקשים לקרוא לממרח "קרם" , לתבשיל "סלט חם" ולכל ירק קלוי או מטוגן "שרוף" , באמת משהו במרקם וגם בטעם של המאכל הזה, הולך טוב עם קרם חצילים. להמשיך לקרוא
סלט אטריות אורז, דלעת ספגטי ופקוס
או בשמו האמיתי: סלט מירקות שלא מוצאים בסופרמרקט
ביותר מפוסט אחד סיפרתי על החקלאית שממנה אנחנו קונים ירקות, עד שרמז לי אחד הקוראים (הבודדים) שמיצינו. אני מתנצלת מראש: גם בפוסט הזה יהיה לינק לחוביזה, אפילו יותר מאחד. סל הירקות האורגני זו שיטה צרכנית מצויינת שאצלנו בבית עובדת כבר כמה שנים. בהתחלה היו לנו ממש קשה להתרגל אבל היום, למרות הקיטורים זה עובד. בשיטה הזו להמשיך לקרוא
סלט קוסקוס עם ירקות מוקפצים
פלפל וכרישה / חצילים וקישואים
אתם מכירים את זה שיש אנשים שיש להם את הספציאליטה שלהם, תבשיל הבית שבו הם מתמחים, זה שהם מביאים תמיד לאירועים שבהם כל אחד צריך להביא משהו?
כשאומרים לאחות של בנהזוג שתביא איזה שניים שלושה סלטים ואם אפשר גם את זה עם עלי הבייבי-סלק, התמרים והקרמבולה היא יודעת שזה בגלל שכולנו בעצם מחכים לסוף הארוחה כשהילדים קמים מהשולחן ואנחנו מצטופפים סביב הקערה ושולים בסבב מזלג אחד בכל פעם בהנאה מרובה עד שהתחתית מקרקשת ולא נשאר יותר כלום, וכולם יודעים שהגיע הזמן לקפה. להמשיך לקרוא
סלט אבוקדו גדול
נכון שיש אנשים עם דעות קדומות נגד אוכל? אז הנה, אני פוצחת בווידוי: גם לי יש. למרות ה-כ-ל עדיין כששמים אחד מול השני בעימות ישיר פירות מול ירקות – ברור מי המנצח הגדול. להמשיך לקרוא
תבשיל שומר ופטריות / סלט קר של שומר ופטריות
שניים במחיר אחד…
שומר, ככה נראה לי, הוא מהירקות האלה שאו שאוהבים או ששונאים. כמו כוסברה (שומר נפשו ירחק). הבעיה מתגברת כשהשומר חוצה משפחות להמשיך לקרוא
מרק כרובית וקישואים (כאילו) מוקרם
ומתכון בונוס למתמידים
"תגידי, את הוספת מלח למרק שלך?" ממרפק אותי בנהזוג בשקט באמצע הארוחה המשפחתית "לא, ואתה?" "גם לא. שמת לב שכל האחרים כן הוסיפו מלח למרק שלך?". לא, לא שמתי לב, להמשיך לקרוא
סלט מקלונים עם שעועית ירוקה
אני מאוד אוהבת סלטים. מ-א-ו-ד. אני יכולה לאכול סלט לארוחת בוקר, סלט לארוחת צהריים ובערב, עם הארוחה העיקרית, עוד איזה סלטון קטון. אבל מה – שיהיו מעניינים ומגוונים. אני עוד זוכרת בלי נוסטלגיה את הימים להמשיך לקרוא